"איך משרד הפנים יכול לעזור לרשויות המקומיות להיות הכי טובות, הכי יעילות והכי חזקות וכל זה בלי להפריע?" זו השאלה שאיתה יצאה אדית בר, בגיבויו של מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, לתהליך שמטרתו אחת – שיפור חיי התושבים ברשויות בישראל.
במשרד הפנים עבדו בשנתיים האחרונות על תהליך אסטרטגי. במשרד הבינו שכדי להישאר רלוונטיים מעבר לתפקיד המסורתי – חייבים לשדרג את הפעולה גם לזירת הפיתוח. אז הם השיקו מינהל חדש במיוחד בשביל זה – מינהל הפיתוח, שבראשה עומדת אדית.
בלב החזון של המינהל החדש השאיפה לפתח מצוינות של רשויות מקומיות כדי שאלה יחזקו את השירותים לתושבים וגם כדי לצמצם את הפערים בין הרשויות. מינהל הפיתוח עוסק בפיתוח ארגוני, כלכלי, אזורי ודיגיטלי של הרשויות.
המינהל מתוקצב ברובו מכוח החלטות ממשלה, בהן תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המיעוטים (החלטת הממשלה 922); התוכנית לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר הבדואי; תוכנית הצפון ותכניות פרטניות שונות, בסך כולל של כשני מיליארד שקל. בחודשים האחרונים המינהל מגבש אסטרטגיית הפעלה נרחבת שתוודא כי הכספים המוקצים לרשויות הינם אפקטיביים, מותאמים לחוזקות וליכולות של הרשות, וכן עם פוטנציאל להשפעה ארוכת טווח על חיי התושבים ברשויות.
במסגרת הליווי שעברה אדית ב" 100 יום", היא הובילה תהליך גיבוש אסטרטגיית פעולה למינהל – יחד עם מנהלי המינהל, שותפים מהממשלה, מהשלטון המקומי ובעלי עניין נוספים. בפעם הראשונה, הושקו "חבילות התערבויות תוצאתיות" שמציעות לרשויות המקומיות סל מענים ופתרונות במטרה לסייע להן להגדיר יעדים, ליישם תקציבים ולהשיג תוצאות אפקטיביות בנושאים שיגדירו כמנועי צמיחה כלכלי עבורן. "חבילות ההתערבות" הן תוצר שהושק לאחר למידה ובדיקה של חלופות מקבילת בחו"ל. בעיקר לאור הרצון להגביר יכולת השפעה מול מדיניות ותקציבים קיימים, ומציעות מספר אפשרויות כך שיתאימו לכל רשות ורשות.
תהליך זה מיקד את המינהל בתחומי הפעולה שלו ובחשיבה ההוליסטית של המענים אותם הוא שוקד בימים אלה לייצר עם סיכום שלב עיצובי ראשוני, סימנו במינהל הפיתוח את המטרה הבאה: פיילוטים ראשונים ומתוקצבים כדי לבחון יישום חבילות התערבות תוצאתיות אלה ברמה מקומית וגם ברמה איזורית – ולהמשיך לפתח ולהתפתח.