רפורמת חמש יחידות מתמטיקה, שהובלה על ידי קואליציה ייחודית בהובלת משרד החינוך וארגונים נוספים, היתה הצלחה מסחררת אך למרות שהצליחה גם בפריפריה – ההישגים היו פחות מבמרכז. מוהנא פארס, מנהל אגף תוכניות לאומיות במשרד החינוך וחבר רשת "מעוז", יצא להבין למה ואיך לסגור את הפער. התשובה הייתה לא צפוייה

ההצלחה הגדולה של רפורמת ה־ 5 יחידות במתמטיקה הפכה את מוהנא פארס, מנהל אגף תוכניות לאומיות במשרד החינוך, למרצה מבוקש, שמסתובב מצפון עד דרום ומוכיח שניתן להצליח, תוך זמן קצר, ולשנות מציאות שנראתה כמו גזירת גורל.

כשמוהנא הוזמן להרצות בפאנל במשרד החינוך, הוא רצה שתבוא איתו נערה שהיא אחת ההצלחות הגדוי
לות של התוכנית – צעירה ממוצא אתיופי מנתניה, שהשיגה הישג שמעטים מגיעים אליו: 5 יחידות מתמטיקה
בציון של 100 עגול. "על מה אתה רוצה שאדבר שם?" שאלה. "תספרי על החלום שלך. מה תהיי שתגדלי?", הוא ענה. "אני לא יודעת. אין לי חלום". מוהנא הקשיב. הוא הבין שהמהפיכה הגדולה של יחידות מתמטיקה, שכבר השיגה את היעדים הארציים שלה, היא בעצם רק ההתחלה.

רפורמת "חמש פי 2" הושקה כמהלך לאומי עם יעד מוגדר: להכפיל את מספר התלמידים במקצועות המד עיים – STEM . ההצלחה מתבססת על קואליצייה תלת-מגזרית ייחודית, בהובלה משותפת של משרד החינוך, שיתופים, קרן טראמפ, קרן רש"י, אינטל ועוד 60 חברות הייטק, פדרציית סן פרנסיסקו ופדרציית קליבלנד.

מעטות הרפורמות שרושמות הצלחה כה מובהקת: תוך 4 שנים הכפיל את עצמו מספר התלמידים שניגשים לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה. ההצלחה הייתה כלל ארצית – עליה נרשמה גם במרכז וגם בפריפריה. אבל על אף שיישובי הפריפריה זכו להקצאה רבה של משאבים, העלייה שם היתה יותר צנועה מאשר במרכז. למעשה, במקרים מסויימים אף התרחבו מעט הפערים.


מוהנא הגיע לליווי " 100 יום" במאיצים כדי להבין את הסיבות. אין ספק שהתלמידים בפריפריה מוכשרים כמו התלמידים במרכז. אז מה כן? מוהנא היה משוכנע שמדובר בפער מנטלי, של התלמידים ושל הרשות המי קומית: תחושה של התלמידים שהם מסוגלים, ואמונה של הרשות שיש סיכוי למצויינות.

"מה שגרם לי להבין שהסיפור הוא מנטלי, זה הניסיון עם הבנות", אומר מוהנא. "הרבה תלמידות יורדות מ5 יחידות ל4. ב־ 4 יחידות יש 60% בנות, ש־ 60% מהן מצטיינות. המיקוד שלנו היה לעבור מהנשרה להתמדה: שיכנענו מורים להשאיר אותן ופתאום מספר הבנות שקיבלו בגרות ב־ 5 יחידות עלה. הבנות לא השתנו, השתנה היחס אליהן".

עד היום, לא חשבנו שצריך לעשות משהו חוץ מללמד", מסביר מוהנא, "אבל יש ציר מנטלי שנעלם
לנו מהעיניים, וזה מה שישפיע על הישגי הילדים בפריפריה. חמש יחידות מתמטיקה זה לא רק לימודים. זה מפתח לחיים. זה אומר דלתות שייפתחו לילדים לכל מה שהם יחלמו עליו".

מוהנא התיישב לשולחן עם כל הארגונים השותפים במהלך, כדי לפצח את מודל העבודה הנכון. הוחלט על מודל רשותי – בכל רשות יהיו מובילים לרפורמה: אחד עירוני ואחד ברמה הבית ספרית בחטיבות הביניים והתיכונים.

המודל מתבסס על שלושה עוגנים: GROWTH Mindset (אמונה שניתן לשפר יכולות באמצעות
מאמץ); מוטיבציה מכויילת (מוטיבציה להגיע למטרה מסויימת, המלווה ביכולת לחלק את הדרך לצעדי ביניים ; Role models (דמויות לחיקוי מרקע דומה).

בחודשים הקרובים ייצא לדרך פיילוט ב־ 14 ישובים בצפון ובדרום, בהם קרית מלאכי, חורה ובית שאן. "ניקח את התלמידים למוזיאון המדע ולמעבדה באוניברסיטת תל אביב, להיפגש עם חוקרים שצמחו מהדרום", מספר מוהנא. "נדבר עם ההורים על חשיבות של השכלה ומצוינות. שמנו לעצמנו יעד – עוד שלוש שנים להיות על שסיימו 5 יחידות מתמטיקה. עוד חמש שנים לא נוותר על הממוצע הארצי של 15.6%".

איך מזיזים את המחט

  • פיילוטים ברשויות בדרום וצפון הארץ
  • גיוס מובילי מצוינות בתקן רשותי וליוי שלהם בדגש על שילוב
  • ציר ניהול וציר מנטלי

הרגע שנפל לי האסימון

"הטלפון צילצל. בצד השני היה מ', תלמיד מעיירת פיתוח בצפון הארץ. 'העיפו אותי לארבע. הם לא נותנים לי ללמוד בחמש. תעזור לי', הוא אומר. לא הבנתי איך הוא הגיע אליי. אני איש מטה, מה אני יכול לעשות? אני מרים כמה טלפונים ומדבר עם המנהלת. מפה לשם הוא חוזר לחמש יחידות. אחרי שנתיים הוא שוב התקשר. 'קיבלתי 90 בבגרות. מוהנא, אני מבטיח לך דבר אחד. אני הראשון במשפחה שלי שאלמד בטכניון'"

המפתח להובלת השינוי

כדי לייצר השפעה, חייבים לייצר מנגנון שמייצר מעורבות גבוהה בניהול המשימה של משרד החינוך לצד בעלות מלאה של הרשות על השינוי

כוחה של הרשת

  • משה הרשקוביץ, בית הספר החקלאי פרדס חנה
  • מיכאל בן שטרית, עיריית קריית מלאכי
  • ענבר הורביץ, שיתופים
  • אדית בר, משרד הפנים
  • ירדן בן חורין, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  • נרית כץ, משרד החינוך

מה קרה במאיצים

שלב א: 100 יום

הגדרת בעיה והגדרת הציר המנטלי
זיהוי שחקנים ורתימה שלהם לתהליך משותף

שלב ב: מעיז

  • בנייה של מודל רשותי
  • ניתוח שדה נוסף והצעת התערבויות אפשריות לפיילוט
  • עבודה על האקו־סיסטם של מובילי המצוינות עם ראשי אגפי החינוך והשחקנים המרכזיים ברשויות