בכל יום רביעי בשעה 17:00 התקיים חוג ג'ודו במרכז הקהילתי ביישוב הקטן בצפון. בחדר ליד, היה חוג בלט, ובחדר ליד היה חוג קסמים. ביישוב הערבי הסמוך, עשרה ק"מ משם, המרכז הקהילתי היה שומם אחר הצהריים. בלי חוגים, בלי העשרה לילדים. וכך גם ביישוב הערבי לידו.
כשהחברה למתנ"סים זיהתה שמספר הילדים המשתתפים בחוגים, בעיקר ביישובים ערביים, קטן דרמטית מהפוטנציאל, היא הבינה את החוסר יחד עם משרד החינוך, היא פיתחה את תוכנית "חוג לכל ילד" בצפון, במחיר של 100 שקל לשנה.
"זה בדיוק מה שרצינו שיקרה עם הנתונים – לזהות שיש פער, לייצר מענה", מסביר רז פרויליך, מנכ"ל החי
ברה. כך הבין רז גם את הפוטנציאל העצום של נתונים ביצירת שינוי חברתי: "אם החוסר בחוגים זוהה באמצי
עות הנתונים החלקיים שנאספו עד אז, תארו לעצמכם מה נוכל לעשות אם נאסוף נתונים מדויקים ממוקדים".
וכך נזרעו הזרעים למהפיכת הנתונים שרז מוביל.
כשיצאה לדרך החברה למתנ"סים לפני עשרות שנים, הוביל אותה חזון הקהילתיות: "להפוך שיכון לשכונה, בניין לבית, קהל לקהילה" ניסח זאת חיים ציפורי, המנכ"ל הראשון של החברה. היום, עם תקציב שנתי
של מיליארד שקלים, 190 מרכזים קהילתיים ועובדים, מהווה החברה הממשלתית את אחד הגופים
המרכזיים לחינוך בלתי פורמלי. "כשהגעתי, היינו בשנתיים של להרים את הראש מעל המים – שיווק, כוח
אדם. כל מה שדחוף", מספר רז.
אחרי תקופת הייצוב, הם התפנו לשאלות סביב מיימוש הייעוד. עם השאלות האלו הגיע רז לליווי במאיצים
"איך אני יודע שהפעולות שאני עושה הן האפקטיביות.
ביותר למימוש חזון הקהילתיות? ואיך אני יודע שהצלחתי ביישום החזון? הדבר הראשון שרצינו לוודא
זה שכולנו יודעים על מה מדברים כשאומרים קהילה וקהילתיות", מסביר רז. כך התחילו לפתח את מדד
הקהילתיות, שימדוד את מידת הקהילתיות ביישוב.
מהמדד נגזרו הנתונים שיש לאסוף, וכאן עברו לשילב הבא: איך משיגים את הדאטה? "החלטנו להשקיע
בעבודה שיטתית של איסוף נתונים על פעולות ומגמות, לזהות שיש פער, לייצר מענה", מסביר רז פרויליך, מנכ"ל החברה. כך הבין רז גם את הפוטנציאל העצום של נתונים ביצירת שינוי חברתי: "אם החוסר בחוגים זוהה באמצעות הנתונים החלקיים שנאספו עד אז, תארו לעצמכם מה נוכל לעשות אם נאסוף נתונים מדוייקים וממוקדים".
וכך נזרעו הזרעים למהפיכת הנתונים שרז מוביל. כשיצאה לדרך החברה למתנ"סים לפני עשרות שנים, הוביל אותה חזון הקהילתיות: "להפוך שיכון לשכונה, בניין לבית, קהל לקהילה" ניסח זאת חיים ציפורי, המנכ"ל הראשון של החברה. היום, עם תקציב שנתי של מיליארד שקלים, 190 מרכזים קהילתיים, מהווה החברה הממשלתית את אחד הגופים המרכזיים לחינוך בלתי פורמלי. "כשהגעתי, היינו בשנתיים של להרים את הראש מעל המים – שיווק, כוח אדם. כל מה שדחוף", מספר רז. אחרי תקופת הייצוב, הם התפנו לשאלות סביב מימוש הייעוד.
עם השאלות האלו הגיע רז לליווי במאיצים: "איך אני יודע שהפעולות שאני עושה הן האפקטיביות ביותר למימוש חזון הקהילתיות? ואיך אני יודע שהצלחתי ביישום החזון? הדבר הראשון שרצינו לוודא זה שכולנו יודעים על מה מדברים כשאומרים קהילה וקהילתיות", מסביר רז. כך התחילו לפתח את מדד הקהילתיות, שימדוד את מידת הקהילתיות ביישוב.
מהמדד נגזרו הנתונים שיש לאסוף, וכאן עברו לשלב הבא: איך משיגים את הדאטה? "החלטנו להשקיע בעבודה שיטתית של איסוף נתונים על פעולות ומגמות לא על אנשים ספציפיים. מיליון וחצי איש זה הרבה
מידע. עם הידע הזה נוכל לכוון דרכי פעולה שיקדמו את המטרה שלנו".
בימים אלו מעדכנת החברה את המערכת הטכנולוגית שאליה מוזנים הנתונים של המשתמשים בשירותי
המרכזים הקהילתיים. המטרה היא ליצור מאגר נתונים ארצי, שיאפשר להבין נתוני עומק ומגמות רוחביות
שהולכות לאיבוד בתוך העשיה היומיומית.
במהלך פיתוח המערכת, נמצאו גם פתרונות שיסייעו להרגיל את עובדי החברה להשתמש בה. זאת למשל באמצעות יצירת שדות חובה, שיחייבו אותם למלא פרטים חיוניים. האתגר הגדול שעובר הארגון בימים אלו הוא השינוי התרבותי. העובדים לומדים לעבור לקבלת החלטות מבוססת נתונים, באופן שמשדרג את
הכלים המרכזיים שמשרתים אותם כיום: אינטואיציה, ניסיון ותחושות בטן.
רז משוכנע שהשינוי ישפר את השירותים לתושבים. "אם יש מרכז קהילתי מעולה בירוחם שלא מצליח
לתת מענה לתלמידי כיתות ט', אבל ברשות אחרת יש מענה מצוין – בירוחם יוכלו ללמוד מהם. אם תנועת נוער רוצה לפתוח סניף וחניכים לא מגיעים, צריך לדעת מה הצעירים באמת רוצים. את תנועת הנוער הבאה נדע לכוון לשכונה הנכונה".
המאגר הזה גם ייתן לראשונה תמונת מצב ארצית לגבי החינוך הבלתי פורמלי. "עוד 3־ 4 שנים אני רוצה
שנתעורר בבוקר, והחברה למתנ"סים תהיה גוף שעובד באמצעות יעדים. האינטואיציה חשובה בעבודה
החינוכית, אבל אנחנו חייבים לעבוד גם על בסיס ידע. והכי חשוב – שהנתונים ישמשו גם את שאר הארגונים
החברתיים ואת קובעי המדיניות. זהו, נגמרה העבודה על עיוור.
איך מזיזים את המחט
- פיתוח מדד קהילתיות
- אפיון מערכת והתחלת איסוף נתונים על
- משתתפים ופעילויות (שדות חובה וקטגוריות על)
- יצירת כלי טכנולוגי שיאפשר לנתח את הנתונים
- כך שיספקו ידע נגיש ובהיר לצורך קבלת החלטות
- יצירת מאגר נתונים ארצי על החינוך
- הבלתי פורמלי בישראל
- פיתוח תוכנית חוג לכל ילד ב־ 100 שקל לשנה
הרגע שנפל לי האסימון
"החברה למתנ"סים נוסדה כדי לייצר קהילתיות ולחזק קהילות. ידעתי להגיד שאנחנו עושים הרבה מאוד דברים. חוגים, קאנטרי, היכלי תרבות ובלי סוף פעילויות. אבל האם הצלחנו לבנות קהילה? לא ידעתי להגיד. אז יצאנו לבדוק
המפתח להובלת השינוי
בזכות חזון מגובה בטכנולוגיה אפשר לייצר השפעה על המציאות. העיצוב של חזון בניית קהילה וירידה לפרטים של מה זה אומר הוא התחלה שאליה מתווספת טכנולוגיה שמשרתת את הקידום שלו וגם את אפשרות
המדידה של ההצלחה שלו.
כוחה של הרשת
- טל שטיינמן, מיקרוסופט
- שרהל'ה שדמי, מכללת אורנים
- טל אוחנה, מועצת מקומית ירוחם
- יפית חייקין, חברה למתנ"סים
מה קרה במאיצים
שלב א: מעיז
- ניתוח נתונים קיימים, עיצוב החזון של בינוי קהילה
- כתיבת תאוריית שינוי ומיקוד בנושא עבודה מבוססת נתונים
שלב ב: מעיז – ליווי המשך
- ליווי בפיתוח מדד הקהילתיות ואפיון המערכת הטכנולוגי
- זיהוי והמשגת השינויים הנדרשים במערכות המידע הקיימות –
- אישור בהנהלת החברה
- עבודת הטמעה עם האקו־סיסטם – הכשרה של מנהלי מרכזים
- קהילתיים. נציגי מחוזות, ונציגי מטה בעבודה מבוססת נתונים