משרד הגנת הסביבה דרש מהמפעל להקים מתי קן לפינוי שפכים. העירייה לא נתנה היתר לבניית המתקן. איך אמור לפעול המפעל שמעוניין להמשיך לייצר לפי חוק, ונקלע בין שני רגולטורים שונים?
עוז כץ סבור שהפתרון הוא לייצר לתעשייה "בית" בממשלה, כתובת קבועה שתפעל לטובתם ותסייע להם לפרק מוקשים ולהסיר את החסמים שמונעים מהם להתפתח. הוא סבור שהרגולציה הכבדה היא אחת הסיבות לכך שהתעשייה לא מצליחה לעשות קפיצת מדרגה. השאיפה: להקפיץ את ישראל לעשירייה הראשונה במדד הבינלאומי Doing Business , מהמקום ה־ 45 שם היא נמצאת כיום.
לפני שלוש שנים החל עוז להגות את הקמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה, שהוקם לבסוף בשנת 2018, ואיחד בתוכו שני מינהלים במשרד – מינהל התעשיות הישן, ומינהל פיתוח בר קיימא.
עוז קיווה להקים גוף מומחה שנותן מענה לשלושה מהאתגרים המרכזיים של התעשייה: רגולציה כבדה מדי, חוסר היערכות לייצור מתקדם והיעדר כתובת מקצועית להכשרות וללמידה. בהעדר פתרון לשלושת הדברים הללו, הרווחיות של המפעלים נפגעת, וחלקם אף עלולים להיסגר. כך לדוגמה, המינהל ליווה מפעל טחינה שלא היה מספיק יעיל ומשוכלל בתהליך הייצור. בשל תהליך הייצור המיושן, נוצר פחת שאותו נאלץ להזרים כשפכים, לפי חוק, ועל אף זאת הוטלו עליו היטלים רגולטורים הפוגעים ברווחיות. המינהל סייע לו, הביא מומחים שייעצו לגבי תהליכי התייעלות ומימן 70% מעלותם ובכך אפשר לו להגדיל את רווחיו. יש עוד מאות מפעלים קטנים ובינוניים עם בעיות דומות, ועוז רוצה להיות הכתובת שלהם על מנת לאפשר להם להמשיך לפעול להתייעל ולשגשג.
עוז הגיע ל" 100 יום" כדי לעצב את האסטרטגיה של המינהל, את מסמך היסוד שלו ואת הנתיבים בהם יפעל. הוא החליט שלמינהל יהיו שלושה תפקידים מרכזיים, שנותנים מענה לצרכי התעשייה:
להיות כתובת המקצועית ומקור ידע לתעשיה, וללוות את המפעלים באופן פרטני בהיבט המקצועי ובסבך הרגולטורי, מול כל הגופים הרלוונטיים.
לקדם באופן יזום את הקלת הרגולציה והבירוקרטיה בתוך הממשלה, על מנת לשפר את הסביבה העסקית לתעשייה.
לקדם ולהטמיע תהליכי ייצור מתקדם בתעשייה. במסגרת זו מוקמים בימים אלו שני מכונים בעלות של 100 מיליון שקל שיבצעו אבחון וייעוץ מקצועי לתעשייה בנושא ייצור מתקדם (הטמעת שיטות ייצור חדשניות ויעילות).