כשרועי דהן ממשרד הפנים חזר מהרווארד, הוא הבין שחייבים להשקיע בהכשרות איכותיות לעובדי הרשויות. אבל אז גילה רועי, חבר רשת "מעוז", שכבר הוקמה מכללה כזו על ידי המרכז לשלטון מקומי, המייצג את הרשויות ונמצא לעתים במתח מבני מול המשרד. איך קרה שבמקום להתחרות, החליט מנכ"ל משרד הפנים להיכנס לשותפות ולהקים ביחד בית ספר למצויינות?

במהלך השבוע שרועי דהן, מנהל אגף בכיר לפיתוח הון במשרד הפנים, למד עם תוכנית העמיתים של מעוז באוניברסיטת הרווארד, HBS, נפל לו אסימון: מנהלים ועובדים ברשויות המקומיות צריכים לעבור הכשרה כזו, ברמה של הרווארד.

כ־ 140 אלף עובדים וכ־ 15 אלף מנהלים עובדים ברשויות – והם חוד החנית בשירותים שמקבל התושב
ובעלי השפעה גדולה על החיים של כולנו. בשנים האחרונות התמקד משרד הפנים בעבודה עם ה"טלנטים"
ברשויות לצד הזרמת דם חדש למערכת באמצעות תוכנית עתודות לשלטון המקומי. עד לאחרונה לא
הייתה על סדר היום הכשרת המאסה הקריטית, של עשרות אלפי מנהלים ועובדים.

זאת, עד שרועי חזר מהרווארד והבין שהמפתח לפיתוח היכולות של העובדים הוא תוכנית הכשרה ברמה בינלאומית. עם האתגר הזה הגיע לתוכנית המאיצים. בדיקה ראשונית העלתה כי במשך 30 שנה, קיבלו העובדים הכשרה במרכזי הדרכה בשם "מפעמים", שהאפקטיביות שלהם לא נמדדה ונבדקה.

כשיצאו לשטח להיפגש עם מנכ"לים וראשי רשויות, גילו שהם דווקא מציעים לשקול להישאר עם הקיים,
מחשש ששוב יתאכזבו עם רפורמה לא מוצלחת. בבדיקה התגלה דבר נוסף: לאחרונה כבר הוקמה מכללה, על ידי המרכז לשלטון מקומי. המכללה, השוכנת במרכז תל אביב, מציעה למנהלים ולעובדים הכשרות ברמה גבוהה.

האינסטינקט הראשון במשרד הפנים היה להגדיר את המכללה של מרכז השלטון המקומי כתחרות, ולהקים בעצמו גוף חדש. אבל לפני הכרעה, נערכו ניתוחים מעמיקים ונבחנו מודלים מהעולם. כשרועי הראה לבכירי המשרד דוגמאות מאירופה של שיתוף פעולה בין הרשויות והמשרד המפקח עליהם, הם פערו עיניים: "איך אפשר להשוות בין דנמרק ואנגליה לישראל? המבנה של הממשלה, התרבות הפוליטית, הכל שונה".

אבל בתוך שלושה חודשים של תהליך " 100 יום", הבינו במשרד הפנים שהמשימה חשובה – וההזדמנות
ייחודית: לחבור לגוף חדש ואיכותי שכבר פועל ולייצר בכך שינוי בתרבות שיתופי הפעולה הבין־מגזריים. כך
התבשלה החלטה אמיצה של מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן: להקים בית ספר למצוינות – עם המרכז
לשלטון מקומי. "הולכים על זה" הכריע.

לאחרונה הוקם צוות משותף של שני הגופים, תוך ליווי המשך של המאיצים, על מנת ליצור אמון בדרג העבודה ולגבש מתווה לעבודה משותפת. בצוות ישבו שותפות נוספות, מפתיעות וקריטיות להצלחת המהלך:
חברות רשת שעובדות במפעמים. דווקא הן נרתמו לתרום מניסיונן והבנתן המקצועית לתהליך שמשמי
עותו האפשרית היא אומנם סגירה של מקום עבודתן, אבל גם שדרוג המקצועיות ברשויות. השותפות שלהן
איפשרה להשמיע את הקולות החשובים של עובדי המפעמים שעלולים להיפגע מהמהלך, ולייצר פתרון
מאוזן יותר המתחשב גם במערך הקיים ובעשרות העובדים המועסקים בו.

התהליך היה מהיר וכבר השנה ייפתח בית הספר המשותף. גם אופן ביצוע ההכשרות יהיה חדשני: לא
עוד גזברים שלומדים רק עם גזברים, ומנכ"לים עם מנכ"לים – לראשונה יהיו גם לימודים משותפים לבעלי
תפקידים שונים. בדרך זו מקווים לשנות את העבודה ב"סיילואים", שפוגעת ביעילות של הרשויות.

בנוסף, מתכננים להקים שותפות עם אוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם, ועם ארגון מנהיגות שיסייע
בבניית פרקטיקום בחו"ל למצטיינים. כך יוכלו מנהלים מישראל ללמוד מהערים הטובות בעולם איך לנהל
רשות באופן שישרת הכי טוב את התושבים.

הדרג הנבחר עובר כבר עכשיו הכשרות באוניבר סיטאות: ראשי הרשויות החדשים שנבחרו באוקטובר
מסיימים הכשרת מבואות באוניברסיטה העברית, וימי שיכו ללמוד באוניברסיטת תל אביב.

איך מזיזים את המחט

  • הקמת בית ספר למצוינות עם המרכז לשלטון מקומי כחלופה לתשתית הכשרה קיימת
  • העברה מדורגת של ההכשרות מהמערכת הקיימת לבית הספר: בשנה הראשונה חמש הכשרות ראשונות עם כ־ 400 משתתפים

הרגע שנפל לי האסימון

"אחרי התחלה טובה ומלאת אנרגיה, נתקענו. יושבים אנשי מקצוע מנוסים, מהמטה והשטח, תקועים. מרכז הידע של מעוז אמר לנו: 'חשבנו על זה, נראה לנו שאתם צריכים השערות מחקר'. אנחנו במשרד הפנים
התפוצצנו מצחוק, לא הצלחנו לעכל את זה. 'מה השערות מחקר? אנחנו חתולי רחוב'. אבל שמנו ביומנים דיון השערות מחקר. והתוצאה היא שניהלנו חשיבה מוסדרת, מתודולוגית. ופה התחיל השינוי הגדול

מפתח להובלת השינוי

יצירת דחיפות היא כלי חזק מאוד. כאשר מוביל השינוי מצליח לגרום לכל בעלי העניין להבין שיש בעיה דחופה, המנותחת באמצעות תיאורית שינוי, נפרצת הדרך לבניית שותפויות אמיצות. אין טעם להתפשר על
הגדרת בעיה, אם כל השותפים לא מחוייבים אליה.

כוחה של הרשת

  • הדס עבדת, מפעם השפלה
  • אדית בר, משרד הפנים
  • יעל חקלאי, מפעם ירושלים
  • מושי צדרבוים, משרד הפנים
  • אריק אדלר, עיריית בני ברק
  • רז פרויליך, החברה למתנ"סים
  • ליזה תבורי, תנובה
  • ראומה גליסקו כהן, עיריית באר שבע

מה קרה במאיצים?

שלב א: 100 יום

  • אפיון מחקר מלווה וכלים לניתוח נתונים
  • הגדרת תאוריית שינוי ותוצאות מדידות בטווחים שונים
  • תוכנית פעולה שבבסיסה 3 חלופות אסטרטגיות להנהלת המשרד ב־ 4 חודשים

שלב ב: מעיז

  • ליווי ובניית שותפות בין מרכז שלטון מקומי ומשרד הפנים.
  • פיתוח מודל לקידום אפקטיביות של בית הספר החדש
  • (מבוסס על כלים של מדידה והערכה)