עם 94 מקרי רצח בשנה, והחמרה דווקא לאחר פתיחת תחנות משטרה ביישובים הערביים, הממשלה הבינה שהפתרון אינו רק אכיפה. "הבנו שאנחנו צריכים לשמוע מכל האנשים בשטח", מספרים אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד רה”מ, ונעמה הולצמן, יועצת מנכ"ל משרד רה"מ. "אז יצאנו לעשרות פגישות". ממוקדי חירום שלא מחוברים למשטרה ועד היעדר מענה תעסוקתי לגברים: את הממצאים מגבש הצוות לתוכנית, שתנסה להחזיר תחושת ביטחון לאזרחים הערבים. המלחמה באלימות: הצד של הממשלה.
מורה בכפר ערבי בצפון נפגש לאחרונה עם תלמיד לשעבר, שהיה מעורב באירוע ירי. למה ירית, שאל המורה. "לא שילמו לאבא בעסק. אין ברירה, היינו חייבים להפגין כוח. אם לא היינו מגיבים, כולם היו מפסיקים לשלם".
את הסיפור הזה שמע צוות ממשרד רה"מ בפגישה שנערכה בכפר. דווקא הפגישה הזו, מתוך עשרות שערכו, טלטלה אותם. "הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה. לא הצלחנו להבין: לא ברור לו שהוא הורס את כל החיים שלפניו, ובשביל מה? לא היינו מסוגלים להבין. ואז הבנו כמה אנחנו לא מבינים".
עם זה יצאו במשרד רה”מ לדרך, לבנייתתוכנית ממשלתית לטיפול באחד הנושאים הבוערים בישראל: מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. המהלך התחיל בהחלטת רה"מ להקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד רה"מ. את עבודת המטה מובילים חברי רשת מעוז אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד רה”מ, ונעמה הולצמן, יועצת מנכ"ל משרד רה"מ, יחד עם לירית סרפוס, ראש תחום חברה במשרד רה"מ.
בשנה האחרונה היו 94 מקרי רצח של ערבים, עלייה מהשנים הקודמות. "הדבר העיקרי שאנחנו רוצים להתמודד איתו זו תחושת חוסר הביטחון, המצב שהחיים שלהם כל הזמן על הקצה". האלימות החמירה למרות
שב 2016- הוחלט לפתוח תחנות ביישובים ערביים. לכן, החליט הצוות, חייבים להבין את הרקע החברתי של הבעיה. "הממשלה עשתה הרבה מאמצים, אבל אף פעם לא היתה תוכנית מקיפה שאומרת: זו בעיה חברתית של כולנו. וכולנו צריכים לטפל בה". בכולנו הכוונה היא לכל השותפים למהלך, ובהם משרדי הפנים, המשפטים והחינוך, המשטרה וועד ראשי הרשויות הערביות.
בשלב הראשון, רצה הצוות ללמוד ולהכיר את הנתונים. אבל הנתונים לא הספיקו. "הבנו שאנחנו צריכים לשמוע מכל האנשים, ולא רק ממי שרגיל לדבר. אז החלטנו להסתכל רחב יותר ויצאנו לעשרות פגישות בשטח". לממסד הם ידעו להגיע לבד, "אבל בשביל להגיע לעיתונאי או לאנשים מהחברה האזרחית, היינו
חייבים את רשת מעוז. הם עזרו למפות את מי באמת חשוב לשמוע – ולהגיע אליו". אורן מספר: "באחת מהפגישות פגשנו עיתונאי ערבי. זו נקודת מבט שלא הייתה לממשלה. העיתונאי סיפר לנו שעבריינים יהודים מכסים את הפנים בבית משפט. עבריינים ערבים לא. הם רוצים שיידעו מי הם".
בדרך הם גילו גם על עצמם ועל השפעת הממשלה. למשל, מהנתונים עלה שהאחראים לרוב מקרי הירי הם צעירים חסרי מעש. הם יצאו ללמוד על בעיית התעסוקה, ובפגישה במרכז ריאן, שמתמחה בתעסוקה, גילו שהמדינה מתגמלת את המרכז יותר על תעסוקת נשים מאשר על גברים."זה אומר שגבר שיגיע למרכז ויחפש עבודה יש סיכוי לא רע שיעדיפו לתת את המשרה לאישה במקומו".
הממשלה באה לפתור בעיה אחת, תעסוקת נשים, אבל הגדילה בעיה אחרת. "זה היה גילוי מטורף עבורנו. כמעט כל אדם בישראל הוא קהל יעד של תוכנית שרוצה לעזור לו יזם, קשיש, עולה מרוסיה, חרדים. אלא אם
אתה גבר צעיר ערבי. לך אין כלום".
אף שהתוכנית תתייחס גם לטיפול המשטרתי, לשיפור מוקדי החירום ולהתקנת מצלמות, הדגש לא יהיה רק באכיפה, אלא במניעה. "זה לא יעזור לאכוף. הכי גרוע זה להכניס צעיר לכלא לשנה. הוא ילמד להיות
עבריין וגם ישתחרר מהר.. אלימות צריך למנוע, לא לחכות שמישהו יהיה אלים".
לצורך זה, התוכנית תקדיש פרק לחיזוק המנגנונים הקהילתיים־חברתיים. "בכל חברה יש מנגנונים ששומרים על סביבה לא אלימה, גם אם אין שוטר באיזור. אנחנו חושבים עכשיו עם החברה הערבית איך אפשר
לייצר את זה. היום, יש מקומות שמפחדים להעיר למישהו על חניה או כשהוא זורק זבל ברחוב. אתה מפחד להגיד מילה, מחשש שירו עליך".
במקביל, מוביל חבר הרשת, סלאם שרקיה, מהלך עם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מודר יונס, ובליווי יועצו איימן סייף. הם מגבשים תוכנית משלהם, תוך שיח עם הצוות במשרד רה"מ ועם המשרדים השותפים לתוכנית.
נעמה, אורן והצוות יודעים: "זה לא יקרה מחר. אבל לנו ברור: בעתיד, לא אמור להיות הבדל בין שיעורי הפשיעה בחברה היהודית לערבית".
מה למדתי
"כשרוצים לייצר פתרונות, צריך להרכיב תמונה מאוד רחבה כדי להבין את הבעיה. ולשם כך צריך לחפש ידע בכל הכיוונים: קולנוען, איש אקדמיה, מורה, עיתונאי, בעל מכולת. רק ככה נקבל הבנה אמיתית של הבעיה ולא רק נאשש את מה שחשבנו"
ידע זה כוח
"התחלנו בלאסוף נתונים ומסמכי מדיניות, גם בעזרת מרכז הידע של מעוז. הנתונים היו חשובים כדי להבין
מה באמת הבעיה ולהפנות את המשאבים למקומות הרלוונטיים. כמה תלונות הוגשו וכמה תיקים נפתחו? מי העבריינים? תוכניות ההתערבות ייגזרו מהנתונים"
פרקטיקות אמון
† הקשבה אקטיבית
"כשאנחנו מגיעים לשטח ורואים בעיניים את הבעיה, אפשר לייצר פתרון אמיתי. בביקור באום אל־פאחם ראינו מוקד שהממשלה מימנה – אבל הוא לא מאויש ברוב השעות ולא מחובר למשטרה. אז מאחורי הקלעים, גיבשנו תפיסה חדשה לשימוש במצלמות"
† הכרת האחר ועמדה סקרנית
"השיחות נערכות בזהירות רבה. אנחנו יוצאים לדבר עם כל מי שרוצה. נקודת המוצא היא שלא באנו להאשים אף אחד. המשטרה למשל, התגוננה – ובצדק מבחינתם. אבל אנחנו לא באים להגיד מה לא בסדר. אנחנו באים להגיד אוקיי, זה המצב היום. עכשיו, איך משנים אותו?"