כמה סטודנטים מסיימים את התואר וממשיכים לעבוד במלצרות כי לא מצאו עבודה בתחום שלמדו? המצב המתסכל הזה נוצר, בין השאר, כי זו בעצם לא האחריות של אף אחד. לא של האקדמיה – כי היא אחראית על ההשכלה. ולא של שוק התעסוקה – כי הוא אחראי על העבודה ואין לו השפעה מה קרה קודם.
לתפר הזה נכנסה קרן אדמונד דה רוטשילד– שהחליטה לייצר גשר שיחבר בין האקדמיה לבין עולם התעסוקה. היא הקימה את תוכנית "הדבר הבא", שתיתן מענה -התנסות התמחות מעשית בזמן הלימודים לכל סטודנט במקצועות שאין להם מסגרת התמחות רשמית כמו משפטים, רפואה או עבודה סוציאלית.
התמחות מקצועית בזמן הלימודים רווחת במדינות אחרות. בארה"ב 60% ממסיימי תואר ראשון עברו תהליך התמחות במהלך לימודיהם. באירופה מדובר ב־ 50% -ואילו בישראל ב־ 2% בלבד. תוכנית "הדבר הבא" ביקשה להפיץ ברחבי הארץ את הפרקטיקה המוצלחת והמוכחת של התמחות.
הסטודנטים עוברים קורס אקדמי במסגרת התואר שלהם, במסגרתו הם מבצעים גם שעות התמחות, בליוויגורם מקצועי בתחום שלהם. במילים אחרות – נקודות זכות והתמחות בעסקת חבילה. לאחר 6 שנות פעילות בהובלה משותפת עם עמותת אלומה, עם כ־י 1,200 סטודנטים בשנה ויותר מ20 מוסדות, הנתונים מדברים בעצמם: הסיכוי של סטודנט שעבר התמחות להשתלב תוך שנה במקצוע שלמד גבוהים ב־ 30% מאשר חברו לתואר,באותו המוסד, שלא עשה התמחות.
אחרי שצברו שנות פעילות, ניסיון והישגים, האחראית על התוכנית בקרן, אילאיל אמיר־כסיף, רצתה להגדיר את התוכנית כדי לייצר השפעה גדולה יותר. "ידענו שישלנו בידיים משהו שעובד ורצינו לאפשר ליותר סטודנטים להיות חלק ממנו". היעד שהציבו בקרן היה להכניס להתמחות מדי שנה כ־ 10% מהסטודנטים – מתוך אוכלוסייה של 45 אלף סטודנטים שאין להם התמחות או התנסות חובה במסגרת התואר.
אילאיל הגיעה למאיצים כדי לפצח איך עושים את זה."למרות שהצלחנו במודל שלנו, היה קשה לרתום את מי שירוץ איתנו קדימה", היא מסבירה. "הבנו שכדי לגדול אנחנו צריכים לחדד אסטרטגיה ולייצר שותפויות – וזה מה שעשינו". במהלך הליווי גובשה תיאורית שינוי ל"דבר הבא" ונבנתה תשתית לשותפויות עם השחקנים הרלוונטיים – התאחדות הסטודנטים, המל"ג וות"ת.
כיום הם נמצאים בשיחות לקראת אפשרות מתבשלת של חתימה על שותפות עם המל"ג להפעלת התוכנית. שותפות שעתידה להוות קרש קפיצה להגדלה משמעויתית והרחבה ארצית.