לעובד יבין נמאס לחכות. מצד אחד, עם המועצה המקומית הוא לא מצליח לדבר. מצד שני, כבר שבועות הוא מדבר עם חקלאים ביישוב דבוריה, בניסיון לא להפקיע להם בכוח את האדמות, אלא לשכנע אותם לתת לו להיכנס לקרקע בהסכמה כדי לעשות עבודות למניעת הצפות. מדבר, מסביר, ולא מתקדמים.
ואז הוא החליט להפסיק לחכות: בשעה 6 בבוקר, עלו השופלים שלו על הקרקע והתחילו את עבודות שיקום והסדרת הנחל. כשהגיע לשטח, ניגשו אליו החקלאים. חלקם רצו לדבר, אחרים איימו בעורכי דין. "לא רציתי לקבוע להם עובדות בשטח, אבל רציתי שהם יידעו שאני פה. ואז נשב, נדבר, נפתור".
עובד, חקלאי מעמק יזרעאל, עומד בראש רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. זהו גוף שאחראי לספק תשתית ניקוז בשטחים החקלאיים כדי למנוע הצפות ושיטפונות, ולטפל בשיקום הנחלים. אחת הסמכויות המרכזיות של הרשות היא מתן אישורים לתוכניות ניקוז בפיתוח ובנייה. המשמעות: אי אפשר לבנות בלי לקבל מהם אישור.
המשימה של עובד, שאיתה הגיע למאיצים, הייתה איך לייצר שותפות של הקהילה בעבודת הרשות. הוא הבין שלבד, בהנחתה מלמעלה, יתקשה להוביל פתרונות. זה נובע מכך שהשכונה שסובלת מבעיית ההצפה היא בדרך כלל לא המקום שבו נותרה הבעיה – ושמי שיכול לתת את הפתרון הוא בכלל אדם שלישי. כשנכנס לתפקיד, הקים מחלקה חדשה לשיתופי פעולה: "זה מובנה בתוך הארגון, זאת השפה שאנחנו מדברים".
את התפיסה הזו הוא החליט ליישם על מקרה מבחן: הצפות ביישוב דבוריה. מדובר ביישוב ערבי השוכן על צלע הר תבור, בשיפועים תלולים. הבתים נמוכים צפופים, ואיזורי חקלאות רבים מסביב. ובאמצע היישוב: נחל, שמציף את בתי התושבים בכל חורף מחדש.
כשהוחלט לבנות ביישוב שכונה חדשה, תוכנית הבנייה הגיעה לשולחנו של עובד. הוא ידע: אם הוא יאשר את התוכנית, שמוסיפה בתים לתשתיות הקיימות – אלה לא יעמדו בעומס וההצפות בחורף יהיו קשות עוד יותר לתושבי דבוריה.
עובד ניסה לחשוב איך ניתן לאשר את השכונה בלי להוסיף הצפה. הכלי המרכזי שהופעל על ידי קודמיו, הוא הפקעת שטחים חקלאיים לטובת פתרונות ניקוז. אבל עובד החליט לא להשתמש בפתרונות חד צדדיים כמו הפקעה, שלא יאפשרו לו לקיים יחסי אמון עם הקהילה, וגם עולים הרבה כסף.
במקום זה, הוא מעוניין בשיתופי פעולה איזוריים המבוססים על הסכמות. זה הרעיון הגדול שלו, ואותו ניסה להסביר בדבוריה. אבל הוא גילה שהמציאות יותר מסובכת מהתיאוריה.
עובד הזמין למפגש חשיבה את כל השחקנים שרלוונטיים למהלך – תושבים, חקלאים, מועצה. אבל הם ראו בו (ובצדק) נציג של הממשלה, שבעבר הפקיעה להם שטחים. הפגישות, השיחות, והמאמצים נמשכו ולא הצליחו להגיע לפתרון. ובינתיים, הפרויקט החדש בדבוריה תקוע – בגללו.
הזמן לתחילת הבניה הלך והתקצר, וועובד הבין שעם כל הכבוד לערכים של שיתוף והסכמות, הוא חייב לגרום לדברים לקרות במציאות. הוא הפסיק לדבר והתחיל בעבודה המקצועית.
שופלים ירדו לשטח, והתחילו את עבודת שיקום והסדרת הנחל. ודווקא אז ההידברות התחילה. בשטח פגש אותו חקלאי, והם הגיעו להסכמה בשיחה, שבעקבותיה הצוות של עובד הוביל צינור מים לשטח. שאר החקלאים ראו שעובד מצא פתרון במקום, והחלו להגיע.
עובד עדיין לא קיבל את העזרה שאותה ביקש מהמועצה – מפות, אישורי עבודה. הוא התקשר לראש המועצה, וראש העיר התחמק ממנו. ואז יום אחד עובד הגיע למשרדו של ראש המועצה, ואמר: בוא נדבר.
ראש המועצה הסביר לו שרעיון האיזוריות, ושיתוף הפעולה הרחב, לא מעניין אותו. הוא חייב לבנות את השכונה. ראש המועצה נתן לעובד את מה שנדרש לו, ושיכנע את החקלאים להירתם. ועובד חזר לעבוד בשטחים הפתוחים – כדי לאפשר את בניית השכונה.
כבר בחורף הזה בדבוריה היו פחות הצפות. ואחרי ההצלחה, עובד חוזר לרעיון הגדול: לגייס את התושבים לקחת אחריות על כל האיזור בו הם חיים, ביישוב ומחוץ לו. "הזמנו שוב חקלאים ותושבים ליום שיתוף
ציבור. היום כולו התנהל בערבית, רק לי הביאו מתרגם. עדכנתי אותם במה שמתרחש ומתוכנן ואמרתי: המטרה שלי היא הצלחה איזורית. אני רוצה אתכם איתי. המרחב הפתוח הוא שלכם באותה מידה. בואו
נעשה את זה יחד".
מה למדתי
"צריך לזכור שזה לא רק סיפור של ניקוז, אלא הוא חלק מתמונה גדולה הרבה יותר. כשאני בא כנציג הממשלה לדבר עם תושבים מהחברה הערבית, חקלאים שאני עלול לפגוע במקור הפרנסה שלהם, אני צריך לזכור את יחסי הכוחות, משקעי העבר ומצוקות יותר רחבות כמו אלימות"
ידע זה כוח
על מנת לייצר מנגנון לשיתוף ציבור, החליט עובד לעשות ניתוח קהלים כדי להבין מי נמצא במרחב ומה הצרכים שלו. "קיימתי ראיונות עם מספר חברות שעושות ניתוח קהלים ופסלתי את כל מי שלא היה
לו עובד ערבי בחדר"
פרקטיקות אמון
מתלכלכים ביחד
"הדרך היחידה לעבוד עם מי שלא מאמין בי וברשות הניקוז היא להוכיח להם שיש שינוי. לא רק במילים, אלה לרדת לשטח, להגיד: בואו ביחד, בשטח, בפעולות, נעשה משהו אחרת"
סביבה מותאמת
"הזמנו חקלאים ותושבים למפגש שיתוף ציבור. הוא התנהל בערבית. לי – הביאו מתרגם"