יהודה שווייגר הוא מנכ”ל המועצה המקומית באפרת
“אנחנו באפרת עובדים בהנחה ש”מה שעובד בשגרה – יעבוד בחירום”. אנו מכינים את עצמנו למצב חירום, אבל מוכנות לתרחיש של רעידת אדמה או למלחמה שונה מההתמודדות שאנחנו נדרשים לה עכשיו בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. בכל שעת חירום באפרת, ואני חושב שגם במדינה כולה, יש לנו מגן אחד: השותפות, הביחד, האחדות. אבל הקרבה שהייתה התרופה, עכשיו היא גם הסכנה.
כשמסתכלים חודש אחורה מהיום, היינו בתהליך פיתוח של המועצה יחד עם מעוז, תוכנית המאיצים של 100 יום, אתגר של המעבר מרשות קטנה לרשות בינונית. אפרת גדלה ב-5 שנים ב-60% ועד סוף השנה יגורו בה 16,000 תושבים. ללא הסכמי גג וללא מקורות הכנסה עצמיים של אזורי תעשייה, הגדילה ממשיכה גם בשנים הקרובות. אפרת הופכת לעיר.
בדיוק לפני חודש, היה עוד משהו שהיינו עסוקים בו: חגיגות חג הפורים. היו הרבה מאוד מסיבות חג שמחות וצבעוניות בבתים הפרטיים ובשכונות וגם עדלאידע וקריאות מגילה קהילתיות.
אז עוד היה אפשר לחגוג בהתאם להנחיות משרד הבריאות, היום אנחנו כבר קוראים לזה “להתקהל”. והיום אני יודע להגיד: זאת כנראה הייתה הנקודה שהמגיפה הגיעה אלינו.
יומיים אחריי וכמעט כל התושבים שהשתתפו במסיבות מתחילים להרגיש שלא בטוב. רופאת משפחה שפגשה רבים מהם – מתקשרת ומזהירה: הרבה תושבים עם תסמינים של קורונה.
אפרת הייתה במשך ימים עם ריכוז החולים המאובחנים פר אוכלוסייה הגדול ביותר בישראל. שכונות שלמות ביישוב בבידוד, תושבים רבים עם תסמינים.
ביחד עם ראש המועצה, עודד רביבי, שמוביל את הפיתוח באפרת, וגם הוא חבר רשת מעוז, ידענו שאחד הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לעשות זה לייצר שליטה במצב: מי נדבק, כמה, איפה ומה צריך לעשות. רצינו להתחיל לעשות כמה שיותר בדיקות של מי חולה, ולמנוע את המשך ההדבקה.
ידענו שמצד אחד למשרד הבריאות ברמה הארצית אין יכולת לעמוד בקצב הבדיקות, ומצד שני לנו יש אחריות ויכולת לסייע ברמה המקומית. הבנו שאנחנו צריכים לתגבר במאמץ פנימי שלנו את מערך הבדיקות והדיווח כדי לצמצם הדבקה.
ביוזמת תושב אפרת, פראמדיק בכיר במד”א, הגיע הרעיון: חמ”ל בדיקות בתוך המועצה. אז הכשרנו צוותי רפואה שלנו לעשות את הבדיקות, יצרנו שותפות עם מתנדבים ממד”א, הצבנו שני רכבי בטחון לניוד הבודקים ולשינוע של הבדיקות היישר למעבדות של משרד הבריאות בירושלים.
תוך שעות בודדות החמ”ל התחיל לעבוד. טלפון ועוד טלפון, תושב ועוד תושב. כל הבדיקות בוצעו מבלי שתושבים יצאו מהבית. יותר מ-500 בדיקות התבצעו אצלנו בתוך המועצה ועברו מהר לבדיקה.
ובנקודה הזאת יש עוד משהו חשוב שהחלטנו לעשות. כל מי שהגיע להיבדק קיבל טופס. הסברנו לתושבים, שאם הם יימצאו חיוביים לנגיף הקורונה – נרצה לדעת אם נוכל לפרסם את השם שלהם והמקומות שהיו בהם בימים האחרונים. למעלה מ-95% מהם הסכימו. כל בדיקה שיצאה חיובית, פרסמנו בתוך מספר דקות בתוך המועצה את הפרטים מתוך אחריות חברתית וערבות הדדית של התושבים.
זה כביכול פשוט, והיום כולם מבינים שכדאי לעשות את זה יותר ויותר. אבל זו פעולה שהיא מורכבת. יש חיסיון רפואי. אבל כמועצה, עם היכרות שמבוססת על אמון ואחריות משותפת בין התושבים שלנו, הצלחנו לעשות בדיוק את זה.
לפני כשנה וחצי הקמנו צוותי חוסן שכונתיים, קבוצת מתנדבים שכונתיים עם מבוגרים, צעירים, עולים חדשים. לימים זאת התגלתה כנקודת חוזק משמעותית שלנו, כערוץ מחבר בין הרשות לתושבים וכמוקד קהילתי למענה לצרכים, העברת בקשות לסיוע, צרכים ומסרים.
נצברה אצלנו כמות גדולה של ידע על החולים שלנו ומקומות שהיו בהם, ויכולנו להגיד להרבה מאוד תושבים – תכנסו לבידוד. בקצב מסחרר הצלחנו לפעול הכי נקודתי והכי יעיל שאנחנו יכולים.
הבנו, שבמציאות של אי וודאות, תפקידנו לייצר יציבות עבור התושבים. אז עשינו כל מאמץ להנגיש מידע: הקמנו אתר ייעודי לקורונה, הוצאנו עדכונים יומיים ושוטפים בעברית ובאנגלית וגם הרבה שיחות ושאלות-תשובות בפייסבוק לייב. כשנמגישים מידע בזמן אמת ובצורה אמינה ושקופה, זה מאפשר לתושבים להתמודד טוב יותר עם המשבר, עם הבדידות, עם חוסר הוודאות.
תוך מספר ימים, הוצאנו כרשות גם קובץ תובנות ולקחים על התמודדות עם התפשטות הנגיף. הוא הופץ לכל ראשי הרשויות והמנכ”לים כדי לסייע להם דרך מה שאצלנו כבר קורה. היה גם וובינר לחברי הרשת, בשיתוף עם איתי צחר מנכ”ל עיריית כפר סבא – על היערכות של רשויות.
הבנו שהידע ומה שעובד אצלנו יכול לעבוד ולהיות מועיל עכשיו בעוד מקומות. אז היו לי כמה שיחות עם חברי צוות ורשת מעוז על איך לוקחים את המודל של בדיקות הקורונה באפרת – ומטמיעים אותו במקומות נוספים. בבוקר אחרי, כבר ראיתי תמונות בעיתונים של חמ”ל שהקימו בכניסה של רשות ערבית. אחרי כמה שעות שלחו לי הקלטה של חבר רשת אחר שמתארח בתוכנית רדיו ומספר שגם הוא החליט לפעול לפי מה שהתחלנו באפרת.
יש הרבה מאוד דברים אחרים שקורים, שיתופי פעולה ברשת שעוזרים לדברים לזוז ומהר. למשל, יש לנו קבוצת ווטסאפ של מנכ”לים מרשויות מקומיות. הייתה בה ממש סערה כשראש הממשלה הודיע שמצמצמים את כח האדם העובד החיוני מ-30% ל-15%. פאניקה ודאגה של כולם – איך ממשיכים? מה עושים? בהודעה אחת לחברת רשת ממשרד הפנים ביקשתי שייצאו עם הסבר, שירגיעו. ותוך כמה דקות היא החזירה תשובה, שהעברתי בקבוצה. ועשרות מנכ”לים ברגע מרגישים שיש להם קשר עם משרד הפנים, שהשלטון המרכזי מקשיב להם ואיתם. זה לא משהו שהוא מובן מאליו.
זה לא הזמן לראות מה לא עובד ולקיטורים, גם אם הם לפעמים מוצדקים. זה כן הזמן לפעול על בסיס האמצעים והמשאבים העומדים לרשותנו ולמנף אותם על-ידי שיתופי פעולה.
שלטון מקומי, שלטון מרכזי, עמותות וגם מגזר פרטי – אנחנו רואים פתאום כמה חיבורים קטנים הם גדולים. והם יעזרו לנו בסופו של דבר לנצח גם את זה, ביחד”.