“כבר שנים שאני עובדת במערכת החינוך, אבל בחודשים האלה של הקורונה – ראיתי איך היא משתנה לי מול העיניים. 

הוראת מתמטיקה, והוראה בכלל, לא השתנתו הרבה מאז המאה ה-19 – בסוף זה נגמר במורה שכותב נוסחאות על לוח מול כיתה של 40 תלמידים. כל מה שהכרנו, כל מה שלמדנו, כל מה שחשבנו, כל מה שידענו – משתנה עכשיו במהירות. הקונספט הזה של בית ספר, כיתה, מורה, תלמיד – כל שנשמע הגיוני לפני כמה חודשים שבועות, הפסיק לעבוד.

בזמן הקורונה, הלימודים נפסקו – ועימם השיעורים בכיתה. הכל עבר להיות ממוחשב. מהר מאוד התברר שמתמטיקה אי אפשר ללמד בזום בדיוק כמו בכיתה: בצד אחד מורה שמתקשה עם ההתאמות הטכנולוגיות (איך כותבים נוסחאות על לוח במחשב?) ובצד השני, יש תלמיד שמתקשה להתרכז בהיעדר סביבה לימודית. אם המורה מתקדמת מהר מדי והוא לא מבין, הוא נשאר מאחור.

עד לפני כמה חודשים, התפקיד שלי כמנהלת תחום המתמטיקה של בתי הספר העל יסודיים במשרד החינוך, נראה קצת יותר פשוט: תכלול לימודי המתמטיקה בחטיבות הביניים ובחטיבות עליונות. המשימה שלי הייתה לעבוד עם מורים ותלמידים על לימודי המתמטיקה – כדי שיותר תלמידים ילמדו ויקחו חלק במעגל הלמידה והמצוינות הזה.

המשימה שלי קיבלה עכשיו קצת טוויסט. אם אנחנו רוצים שתלמידים ילמדו היום מתמטיקה, ונמשיך במאמצים הגדולים שלנו להגביר את מספר הלומדים ולמנוע נשירה – אנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

יצאנו לדרך עם קרוב רחוק כי חשבנו שצריך למצוא פתרון אמיתי לאיך מלמדים בקורונה, ובכלל במאה העשרים ואחת. גם לפני הקורונה התחלנו לחשוב איך אנחנו מייצרים פתרונות, איך אנחנו מייצרים למידה אחרת.

קרוב רחוק היא תכנית שנולדה ביום שהקורונה נולדה הקורונה נולדה. המורים היו צריכים ללמד מרחוק, והמורה נכנס למצב של חוסר אונים. הוא עשה את הדבר הכי קל והכי פשוט הוא לקח את הכיתה והעביר אותה לזום. גם בכיתה, הטוש והלוח יש לו המון יתרונות וחסרונות. אבל המעבר של הטוש והלוח לזום – כנראה שיש בו רק חסרונות. ולכן הבנו שצריך לעשות משהו אחר.

החלטנו להתמקד בקבוצות תלמידים, תלמידי כיתה י’ לקראת הבגרות שלהם בשנת הלימודים הקרובה. בנינו להם מערכת שלמה ללמידה מרחוק – לא רק כדי לתחזק את הלמידה ולשמור על קשר, אלא לייצר מעטפת להמשך למידה רגילה, ממש כאילו היו היום בכיתה.

איך זה עובד? הבנו שאנחנו צריכים לשנות את צורת הלימודים משלוש בחינות: להתאים את צורת ההוראה הישנה לפלטפורמה הדיגיטלית, לבנות כלי דיגיטלי שיאפשר לעקוב אחר ההתקדמות של כל ילד, ולייצר מפגשים של ליווי פרסונלי.

כל הפעילות שלנו עברה עכשיו לאונליין: אנחנו מצלמים באולפנים ומעלים לרשת שיעורים לכל התלמידים מכיתות ז’ עד יב'.  בנוסף אנחנו נותנים מענה אונליין למורים, מפעילים מערכת למידה אונליין לתלמידים, מנגישים ידע עם חומרים ותכנים רלוונטיים למורים ולתלמידים, ומתמקדים גם בתלמידים שלומדים עכשיו בלי מסגרת מאורגנת עם מורה. הכל דרך המחשב.

בנינו "אתר חכם" שעוזר למורה להתאים את ההוראה לרמה של כל תלמיד. האתר עוקב אחרי קצב ההתקדמות שלהם. פותרים תרגילים מהר? האתר "ירוץ על החומר". מתקשים בפתרון? המורה יידע ויתן את הסיוע המותאם. זאת הפעם הראשונה שמורה יכול לקבל דשבורד שבו הוא יודע מה המצב של כל אחד מהתלמידים בכיתה מול החומר הנלמד.

התלמידים יצפו שיעורים מוקלטים מראש, בזמן ובמקום שנוח להם והמורה יידע בדיוק מה המצב של כל אחד מהם אמצעות הדשבורד. הזמן היקר של המורים יושקע בלימוד ותרגול פרטני של כל תלמיד לפי הרמה שלו.  הלימוד הוא הרבה יותר פרסונלי

היום אני יודעת להגיד שהאתגר של למידה מרחוק פתח לנו הרבה הזדמנויות. המורים היו מוכנים לשמוע מה יש לנו כמשרד להציע, המערכת הייתה פתוחה לתהליך. בדרך כלל מורה עושה את מה שהוא עשה אתמול ושבוע שעבר ולפני שבועיים… והסיטואציה הזו שבה מורה בא ואומר לנו, בואו תציעו לי ארגז כלים, אני רוצה אותו – ואנחנו מוצאים את הדרך להיות איתו – היא הזדמנות ענקית לחולל שינוי במערכת.

לנו כמשרד חינוך היה ברור שלא את כל המענים אנחנו יכולים לתת, לכן יצרנו שותפויות עם גורמים שבד"כ לא יוצא לנו כמו פאי צאלנג וברנקו וויס. זה שיתוף פעולה לא טריוויאלי, אבל המצב הוא לא טריוויאלי – צריך למצוא פתרונות שהם לגמרי לא טריוויאליים. בתקופה האחרונה יצרנו שותפות נוספת עם ישראל דיגיטלית, השותפות מאפשרת לנו להגיע ליותר מורים ליותר תלמידים.

התכנית הזאת התחילה בכיתה י' 5 יחידות, הצטרפו אליה 28 מורים. בשלב השני שקרה כמה שבועות אחר כך הצטרפו כבר 120 מורים נוספים.  את שנת הלימודים הנוכחית פתחנו כבר עם מספרים גבוהים יותר, הרבה יותר. אני מתרגשת להגיד שהצלחנו להגיע ל2200 מורים רשומים ול10,000 כיתות שמשתתפות ב"קרוב רחוק".

אני חושבת שקרוב רחוק הוא פתרון לשנה של קורונה אבל גם לשנה שאחריה. זו תכנית מיטיבת ללמד מתמטיקה אחרת, מתאימה לתקופה. הוראת מתמטיקה אחרת.

אני מאמינה גדולה במתמטיקה. אני מאמינה בזה תמיד. כשהילד הפרטי שלי בבית צריך  רגע איפוס, אני שולחת אותו אליה – למתמטיקה. אני חושבת שזה נכון תמיד, ובמיוחד בתקופה של הקורונה”.