“בימים אלו בהם התמודדות עם נגיף הקורונה וההתפשטות שלו בקרב אוכלוסייה חרדית ובשכונות צפופות נמצא בכותרות, אנחנו רוצים לספר סיפור אחר. סיפור של הצלחה בניתוח האתגר. סיפור של שותפות בפתרון ובעיקר השארת ה”עבודה במרכז”.
בשנה החולפת עברתי במסגרת הרשת את המסע להיכרות החברה החרדית. המסע היה המשכו של היכרות ורצון ללמוד ולהכיר כיצד לתת שירותים מתאימים לקהילה. אני בטוח שהייתה לו תרומה לאופן שבו נכנסנו לנהל את “אתגר הקורונה” שהגיע.
מועצה אזורית גוש עציון, מונה 24 יישובים מגוונים: חילונים, דתיים, קיבוצים מעורבים ובתוכם גם יישובים חרדיים. מצד, יישוב חרדי, המונה 500 תושבים, 110 משפחות, בקצה הכביש על ספר מדבר יהודה שוכן על יובליו של נחל דרגות, יישוב מלא שמחה, תורה וקהילה קטנה שאתגרי הגיאוגרפיה הפכו אותה ייחודית.
מאפיינים של קהילה חרדית קטנה: מספר הילדים עד גיל 12- 280, מעל למחצית מתושבי היישוב, מספר המבוגרים מעל לגיל 61- 11 בלבד, מספר נמוך בשל המאפיין ההתיישבותי. 25 משפחות מוכרות לאגף לשירותים חברתיים. שהן כמעט רבע מכלל התושבים. דרוג סוציואקונומי 1 של היישוב.
לאחר חג הפורים (10.3.20) התחילה להתגבש במועצה תמונת מצב שהכיוון אליו אנו הולכים אינו מבשר טובות. רמת הלחץ אצל התושבים הייתה גבוהה, המנהיגות הייתה מבולבלת בשל ההוראות הלא ברורות ברמת המדינה והמועצה עוד לא עברה לעבוד במתכונת מיוחדת.
רק לאחר פורים המועצה החלה עובדת סביב הערכות מצב ועברה לעבוד על פי מכלולי הפעולה בשעת חרום. לוח זמנים:
- פורים 10.3 קריאת מגילה משותפת מסיבות משותפות, עדיין במסגרת המותר והמגבלות שלא הוטלו טרום החג
- 3- 5 מבודדים
- 3- 55 מבודדים
- 3- 10 חולים
- 3- 18 חולים עשרות מבודדים
אילו עקרונות הובילו אותנו?
לעבוד עם ההנהגה המקומית, לא להחליף אותה או לעבוד מעל לראש שלה אלא איתה.
להבין את השוני והאתגר של העברת אינפורמציה ומידע לתושבים – להכין דרכי תקשורת מתאימות ולדעת שהציבור לא חשוף לווטסאפ או לאתרי חדשות באותה התדירות המקובלת במגזרים אחרים. מינוי דובר רהוט מתוך הקהילה לדוברות פנים. הגדלת נפח תשומת הלב לעלון היישובי והתאמת ולמצב.
לגייס את רבני הקהילה ואת מובילי הדעה השונים לקבל החלטות קשות כמו סגירת בית הכנסת וביטול המניינים עוד הרבה לפני שזה קרה בקהילות אחרות.
לפתור מחלוקות בתוך ההנהגה ולרתום את כולם לשים את “העבודה במרכז”, קצת גישור קצת תיווך ולראות את התמונה הכוללת.
להכיר את השפה הפנימית ומה שחשוב לקהילה. הדאגה ממחסור במזון, הצורך בסלי קניות גדולים, פסח המתקרב, רמת כשרות מתאימה.
דיבור ישיר עם המכולת ביישוב תוך הבנה של הדרך לסייע לו על שמירת מלאי מתאים.
להשיג הזנה לכל היישוב ממשרד הרווחה על רקע כמות החולים, רמה סוציואקונומית של היישוב. המטרה- לסייע לתושבים לשמור על סגר קפדני.
להתאמץ להביא את מנות הקייטרינג מספק וכשרות שמתאימה לקהילה. לא להיכנס לפינה שמנסה לשכנע אנשים “לוותר” על רמת הכשרות שלהם אלא להבין שעל מנת שיהיה שיתוף פעולה צריך להקשיב, לא “לחנך”.
לרתום את השלטון המרכזי, את הפיקוח של משרד הרווחה להבנת האתגר והפתרון המוצע – הנהלת מחוז ירושלים סייעו ונלחמו עבור התושבים.
חלוקת המזון מתבצעת על ידי גורמי היישוב, בן שירות חרדי שגר ופועל גם בשגרה ביישוב בסיוע קבוצת מתנדבים. העצמה, חוסן, שמירה על אקטיביות קהילתית, גיבוש הרשימה של המקבלים בסיוע צוות היישוב.
נכון לתחילת אפריל, מספר המבודדים הרשמיים ביישוב ירד בעשרות מבודדים, הנחיות הסגר עדיין נשמרות.
חולים מאובחנים התחילו לערוך בדיקות ראשונה ושניה על מנת לבדוק האם הם מחלימים או לא. בגלל המרחק הפיזי זהו אתגר אליו מגויסים גורמים שונים. אנו יודעים ומאמינים שכל הצעדים שנקטנו עצרו את ההדבקה והעלו את הקהילה על מסלול של החלמה.
אז מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה למקומות אחרים? שלושה דברים: כבוד והקשבה למנהיגות המקומית. הובלה משתפת עם מטרה ברורה- לשים את העבודה במרכז ולא את מלחמות הכבוד, האשמה והקרדיט. ולהבין ולנסח את הצרכים של קהילה חרדית- לתת מענה שמתאים.