"בחול המועד הסוכות, חייגתי למספר: "שלום, הגעתי לרכזת הבניין?" "כן, מה אפשר לעזור?" היא שאלה. "תראי, יש אישה אצלכם בבניין, היא בודדה. הבן שלה נכנס לבידוד ואין מי שיבקר אותה ויביא לה אוכל. תוכלי לדאוג לזה?" "בשמחה רבה", היא אמרה, "אני מכירה אותה. תכף מתקשרת אל הבנות שלי והם יטפלו בזה".
ברקע של השיחה שמעתי רעש, אז רציתי לבדוק: "אני מפריע לך?" "אני פשוט בחדר לידה, אבל זה התפקיד שלי, אני מטפלת בזה". התנצלתי, אמרתי לה שאין צורך, אבל היא התעקשה שזו האחריות שלה. היא, יחד עם עוד 3,800 מתנדבים, הם "הנשק הסודי" של תושבי בני ברק בקורונה.
כולנו זוכרים את בני ברק בגל הראשון של הקורונה. המוני חולים, ערב פסח בפתח ותחושת אי-ודאות בכל העיר. מהר מאד העירייה הקימה חדר מצב, שניהל חבר הרשת אריק אדלר. הדבר הראשון שהוא עשה זה לקבל צרכים מהשטח. תושבים התקשרו אלינו על כל דבר: איך לקיים את החג, האם הם צריכים בידוד. מוקד 106 תוגבר ע"י מוקדנים חיצוניים, אבל לא ידענו איך לתת להם מענה אישי לכל אחד, ואיך בכלל להקשיב לשטח.
בבני ברק אין שכונות או מינהלים קהילתיים. הקהילות שייכות לחצרות– והן לא חיות ביחד, אלא מפוזרות בכל העיר. אז איך מגיעים לכל תושב ותושב? ראש העיר כינס את הצוות שלו ואז עלה רעיון. בקמפיין הבחירות, לכל מפלגה היו רכזים מתנדבים בשטח. כל רכז היה אחראי על בניין, הגיע אליו ושיכנע להצביע. אם כך, הבנו: תשתית המתנדבים קיימת – עכשיו נותר רק לגייס אותם. כינסנו פגישה דחופה עם כל המפלגות, שהסכימו, באופן יוצא דופן, לשתף את העירייה במאגר המתנדבים שלהם. תוך כמה שעות כבר היו לרשותנו 1,300 מתנדבים.
בשלב הזה אריק אדלר וראש העיר קראו לי לפגישה דחופה. "שימי, מעבר לעבודה השוטפת שלך יש לך משימה חדשה – רכזי בנינים. שיהיה בהצלחה!"
האתגר הראשון שלי היה לגייס עוד מתנדבים – ובזה עזרו ארגוני החסד בעיר. את יתר הרכזים גייסנו כשעברנו רחוב רחוב ותלינו שלטים "לבניין זה דרוש רכז – נציג רשמי של החמ"ל העירוני".
כשגייסנו 3,800 רכזים, החלטנו לעשות צעד שיבהיר להם שהם אומנם מתנדבים, אבל התפקיד שלהם רשמי, רציני וחיוני. הסמכנו אותם לתפקיד באופן רשמי. לכל רכז בניין נשלחה הביתה ערכה לרכז, עם מכתב הוקרה ועלון מפורט של מספרי קשר.
האחריות של הרכזים היא לעדכן את השכנים שלהם על כך שהם הכתובת לצרכים שלהם בקורונה. את הצרכים רכזי הבניינים מעבירים אלינו לחמ"ל, בצורה מסודרת דרך שלוחה יעודית שהקמנו עבורם במוקד 106. ולנו בעירייה יותר קל ויעיל לעבוד מול 3,800 איש ולא 200 אלף תושבים.
הרכזים מקבלים מאיתנו עדכונים שוטפים על המצב בעיר, וכשאחד מהשכנים נמצא בבידוד, הם יכולים לסייע לו – להוריד את הזבל, לקנות אוכל. מענה פשוט – שמעניק לתושב תחושה שבבניין שלהם יש נציג מהעירייה. הם יודעים שגם כשהם בבידוד, הם לא לבד.
הפרויקט נולד בקורונה, אבל גילינו שהוא נותן מענה גם לצרכים אחרים. בסוף השבוע שעבר קיבלנו פנייה על אישה שנמצאת במצוקה נפשית. לרווחה לקח מעט זמן להגיע, וכל רגע יכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות. יחד עם הרווחה התקשרנו לרכז הבניין, הוא נכנס לדירה של השכנים – ותוך 2 דקות כבר שוחחנו עם האישה והעלינו על הקו גורם מקצועי. פשוטו כמשמעו, הצלנו חיים.
תמיד אומרים 'מה שעובד טוב בשגרה יתפקד טוב בחירום'. בבני ברק גילנו גם להיפך 'מה שנולד ותפקד טוב בחירום יעזור גם בשגרה' בימים האחרונים התחלואה בארץ עולה, וסגר שלישי על המדינה כבר נמצא באוויר. את הרכזים כבר הכנתי, לכל מקרה שלא יגיע.
אבל גם אחרי שתסתיים הקורונה, השינוי לא ייעלם. בעיר ללא שכונות ומנהלים קהילתיים, נוצרו "קהילות בניינים" עם תחושה של ערבות הדדית. וזו, בעיניי, משמעות הביטוי "טוב שכן קרוב", הלכה למעשה".