"מה צריך מפעל על מנת לשרוד את המהפכה התעשייתית הרביעית? לא מספיקים כסף, עובדים טובים, לקוחות. מה שהוא צריך זה דווקא ללמוד – על תהליכי ייצור מתקדמים, שימוש ברובוטים, בינה מלאכותית ומה עושים המתחרים. אבל בזמן שמפעלים גדולים משקיעים בזה מאמץ ומשאבים – למפעל קטן-בינוני בדרך כלל אין את הפניות והמשאבים ללמוד ולהטמיע, והתוצאה: הקטנים רק נחלשים, ושליש מהמפעלים בישראל נמצאים בפיריון נמוך ביחס ל OECD ונמצאים בסכנת סגירה.
ברור לנו, כממשלה, שאנחנו חייבים להתערב אל מול האתגר. ידענו שיש לנו משימה לסייע למפעלים ללמוד, להתנהל, להתייעל, לקחת את עצמם צעד קדימה כדי להישאר במשחק. אז התקבלה החלטה: להקים מכון לייצור מתקדם בצפון שייתן לתעשייה הקטנה והבינונית ליווי וייעוץ מקצועי וישמש מרכז ידע.
הבנו מהרגע הראשון שכדי לייצר מנגנון שיעבוד טוב ולאורך זמן אנחנו צריכים שותפים, לכן החלטנו שהמכון יופעל על ידי גורם עסקי-מקצועי, במינימום בירוקרטיה ומקסימום מקצועיות. לזכיין הוגדרו יעדים ממשלתיים, וקבענו מודל תמרוץ המבוסס על בונוסים. לטובת הנושא הושקע תקציב ממשלתי של 50 מיליון שקל.
אני חושב שזה מה שמיוחד בסיפור: אני מביא איתי את היוזמה הממשלתית והרצון לראות שינוי בתעשייה ובאיזור, אבל גם את ההבנה ששינוי מצריך שותפים. השותף המיידי הוא מגזר עסקי, שמביא ערך שאנחנו פשוט לא יכולים לשים סביב השולחן. זאת הסיבה שהמכון שיוקם וייתן את השירות למפעלים, יתנהל כגוף עסקי לחלוטין שאמון על הביצוע במימון ממשלתי ובהגדרת יעדים. היעד שלנו הוא שיפור של 30% בפיריון של הלקוחות של המכון – מפעלים בעלי פיריון נמוך.
הקורונה הפכה את הכל למורכב עוד יותר. אם למפעלים הקטנים תמיד קשה ומאתגר, עכשיו יש גם מגיפה עולמית שמשפיעה עליהם. כשיש סגר והגבלות תנועה, איך מגיעים עובדים למפעל? וכשיש הנחיה של 10 עובדים בלבד במקום סגור – איך מפעילים את רצפת הייצור? ואם הוכרז על עבודה מהבית –מאיפה משחזרים את הידע שנמצא במחברות ובקלסרים שבמשרד?
אבל דווקא בתקופה הזו, למפעלים נפלו הרבה אסימונים: על יעילות, על כח אדם, על פריון. ובשנת הקורונה, מעל 100 מפעלים ביקשו מאיתנו לקבל ליווי ויעוץ. בלי מנגנון פרסום ושיווק, רק מפה לאוזן. כרגע משתתפים מעל 60 מפעלים בתהליך.
לשלב הראשון אנחנו קוראים "מפת דרכים" – תהליך אבחון, בו נציגי המכון מצטרפים לימי עבודה במפעל וממפים את האזורים שנדרשת בהם התייעלות. זה לוקח זמן בערך חודש וחצי, שבסיומו מוצגת למנהל המפעל תמונת מצב וממופים כ 15 אתגרים שונים. רק לדוגמה, הנה כמה המלצות שיכולות להתקבל בתום שלב האבחון: שילוב מערכת סנסורים לניתור ידע, שילוב מערכות רובוטים, ייעול שגרות עבודה במפעל, מערכת בקרה ועוד.
ואז לוקחים צעד קדימה, ופה העבודה המאתגרת – להצליח לדמיין איך המציאות יכולה להיראות אחרת. האם מנהל המפעל יכול להצליח לדמיין את השינוי? איך יראה המפעל עם טכנולוגיה חדשה שתכנס? עם שינוי דפוסי ניהול ושגרת עבודה? זה אתגר לא פשוט. בשלב הזה אנחנו מסייעים למפעלים בתהליכי ייעוץ והטמעה של הפרויקטים שהוצעו ב"מפת הדרכים", והנהלת המפעל בחרה להתמקד בהם.
כדי להצליח לצלוח את השלב הזה, אנחנו מתכננים בחודשים הקרובים להקים מרכז הדגמה – מקום פיזי של תצוגת מכונות מהטכנולוגיה המתקדמת ביותר. בעיניי זה צריך להיות מוקד "עלייה לרגל" למפעלים ולתעשיות בצפון ובכלל בארץ שמבינים שהם צריכים להתייעל.
מנהל המפעל יגיע עם "מפת הדרכים" שלו ויהיה מסוגל לראות בעיניים על מה אנחנו ממליצים, ולמה ואיך זה עובד. זה לא תיאורטי, זה לא בסרטון, זה לא במילים – הוא יוכל לראות את המכונה, להרגיש אותה, לנסות אותה. ואז מה? ברגע שמנהל המפעל יחליט מה בדיוק הוא צריך, נחשוב ביחד על דרכי המימון. חלק מהסבסוד יגיע מהמכון, חלק מגוף השקעות שהקמנו – וחלק מהמפעל.
כדי לעשות שינוי אמיתי אנחנו מבינים שלא מספיק לעבוד על התשתיות של המפעל, צריך לעבוד על הניהול של המפעל. אז הקמנו קורס למנהלים שיציעו לכל מנהל הזדמנות להפוך ליזם מקצועי ומוביל. מדובר בקורס של כחצי שנה, שיוצע לכל מנהל שסיים את שלב האבחון. הקורס כולל ידע משמעותי ומעמיק עבור המנהלים וליווי ביישום של הפרויקטים ב"מפת הדרכים" שלו, בין השאר באמצעות מנטור צמוד.
המפעלים, מהצד שלהם, מקבלים ערך גבוה בעלות מאוד נמוכה: הם צריכים לשלם דמי רצינות סמליים של 2,000 שקל לתוכנית האבחון, ולאחר מכן, תוכניות הייעוץ וההטמעה מסובסדות בשיעור של 50-70%.
לאחרונה הבנו ששותפות עם המגזר העסקי לא מספיקה: כדי להגשים את המשימה שלקחנו על עצמנו, אנחנו צריכים לייצר שותפות גם עם האקדמיה. מכללת "אורט בראודה" זכתה במכרז להפעלת המכון, ביחד עם חברת הייעוץ תפן. עכשיו אנחנו עובדים גם לחבר את הטכניון למהלך.
זו הדרך להפוך את המכון למחולל שינוי איזורי, ולהפוך את איזור הצפון למוקד בינלאומי של ייצור מתקדם, ביחד עם כל השותפים."