כשפרצה הקורונה ו"נסגרה המדינה" – הכיתות נשארו מאחור, הלימודים עברו לרחוק. את הכיתות, חדרי המורים, חדר המנהלת והחצר החליף חלל אחד: הבית.
ההורים גילו שיש להם תפקיד חדש, ונדרשו להיות גם קצת מורים, מתרגלים וגם לחזק בשיעורים פרטיים. בלי שום הכנה מוקדמת, נדרשה מעורבות ואקטיביות גדולה הרבה יותר במערכת השעות של הילדים.
אבל איך הם מתמודדים עם זה? בכלל, מה ההורים חושבים על התפקיד החדש? מה קשה להם? מה עובד? מה לא? מה יכול לעזור? ומה פשוט חייב להשתנות?
מיזם אדוות החליט לבדוק מה יש להורים להגיד. כך יצא לדרך סקר ההורים – במטרה להביא את הקול החדש לשולחן מקבלי ההחלטות. יותר מ800 הורים לקחו חלק בסקר ההורים הגדול שנועד כדי לברר עמדות ותפיסות סביב למידה חדשה מרחוק.
הידע נאסף ואורגן והועבר למשרד החינוך ולרשויות המקומיות, במטרה לעדכן ולהתאים את מתווי וביצוע הלמידה מרחוק. באום אל פחם למשל, עבד חבר רשת בעזרת הנתונים בתהליך פגישות ממוקדות להגברת אמון עם הורים. במשרד החינוך, קיימו דיונים על למידה מהתובנות שחולצו ושימוש בהן.
הידע המשיך להתגלגל: לגוף המחקר של הOECD, לארגונים נוספים שניתחו את הנתונים והפיצו לקהלים שלהם וגם לגופי תקשורת שסיקרו לראשונה את הסיפור – דרך העיניים של ההורים.
בעקבות הסקר הכללי, יזמו חברי רשת חרדים סקר ייעודי להורים חרדים, והשתמשו בתובנות שלו סביב פתיחת מערכת החינוך בין הסגרים.