הרפורמה במכללות הטכנולוגיות היא אחת הרפורמות החשובות ביותר לעתיד שוק התעסוקה. מובילה אותה מנהלת המכון הממשלתי להכשרות טכנולוגיות, תאיר איפרגן.
המהלך, בליווי של מעוז, יצא לדרך לפני מעל שנה וחצי. אחד האתגרים הגדולים סומן כבניית אמון ויצירת שותפות בין הגוף הממשלתי לבין מנהלי המכללות, אחרי שנים של מתח וחוסר שיתוף פעולה. לצורך כך יצא מסע למידה משותף לפינלנד – שבסופו, כך קיוותה תאיר, יוכלו כולם לקדם ביחד רפורמה שתחבר את ההכשרות לצרכים של התעשייה.
המסע היה משמעותי וסייע למשתתפים לדמיין מחדש איך יכול להיראות שיתוף פעולה כזה במציאות – ואיך מייצרים שותפות גם עם התעשייה, כדי לייצר הכשרות שרלוונטיות עבורה. כדי שהמסקנות לא יישארו במגירה, כבר במהלך המסע התבקשו המשתתפים להגדיר ניסויים: מה מלמידתם על החיבור בין הכשרות לתעשייה יוכלו ליישם כבר מחר בבוקר בשולחן העבודה שלהם.
מעוז נכנס לליווי של שישה ניסויים, שהיו מגוונים: ניסוי אחד עסק בהשמה איכותית לסטודנטים ערבים ומניעת נשירה. ניסוי אחר דיבר על יצירת רצף אזורי שמחבר בין כל המעסיקים במרחב, לאקדמיה באותו איזור. ניסוי שלישי עסק בעדכון מגמת לימודים שיש לבוגריה ביקוש רב בשוק.
כבר עכשיו, הפרויקטים שהתחילו כניסויים – משנים מציאות בשטח. כך למשל, אחד הניסויים עסק בעדכון מערך תכניות ההכשרות על מנת שיהיה יותר רלוונטי יותר לשוק התעסוקה. בעקבות העדכון, העריך מהנדס בשטראוס: "להערכתי ההכשרה תחתוך את זמן החניכה של העובדים החדשים במפעל בחצי: מ-20 חודשים ל-10 חודשים".