בתקופת הקורונה, תקשורת ההמונים בישראל, שבעבר איבדה את הבכורה לטובת הרשתות החברתיות, תפסה שוב מקום מרכזי בזירה הציבורית. הציבור פנה אליה בחיפוש אחר מידע מהימן, מקבלי ההחלטות פנו לציבור דרכה, והרייטינג עלה.
אבל כאשר הציבור יושב בבית והמידע שלו מגיע מהתקשורת – מה שמוצג בה הופך לעובדה. וכאשר הציבור ומנהיגים ניזונים מתמונת מציאות לא מהימנה, מתקבלות החלטות לא תואמות לצורך ואף פוגעות באזרחים.
כך, בשיא תקופת הקורונה, בעקבות הדיווחים השליליים על כך שהחרדים לא מקיימים את ההנחיות, הודיע ראש עיריית רמת גן על הקמת גדרות בין עירו לבין העיר החרדית הסמוכה, בני ברק, כדי למנוע מעבר תושבים.
שתי הערים האלו כה צמודות, שלעיתים בניין אחד ברחוב שייך לבני ברק והבניין הסמוך כבר ברמת גן. הצעד הקיצוני הזה לא היה בעל משמעויות בריאותיות – הרי הנגיף לא יעצור בגדר. אבל הוא ביטא את דעת הקהל הציבורית השלילית נגד בני ברק בפרט, והחברה החרדית בכלל.
התוצאה הייתה משבר אמון עצום – בין כלל אזרחי המדינה לחברה החרדית, ובין החברה החרדית לבין שאר הציבור והתקשורת, שלשיטתם ליבתה את התחושה.
גם חברי הרשת הרגישו שאובדן האמון מטריד אותם אפילו יותר מהשלכות הקורונה עצמה. כפי שביטאה זאת חברת רשת חרדית באותם ימים: "אני מודה שבימים האחרונים כבר חשבתי מה הערך של האמון שחרוט על דגלה של מעוז אם לא דבר כזה, וחשבתי שעדיף שלא אגיב יותר בקבוצות, שחבל על הזמן. מודה באשמה".
והערבים? הם בכלל לא סוקרו בתחילת הקורונה. בתקופה שבה האירועים הקשים רודפים אחד אחרי השני – דווקא החברה הערבית, שמצבה בגל הראשון היה טוב יותר משאר האוכלוסייה, נעדרה לגמרי מסדר היום הציבורי.
כך נולד מיזם התקשורת "אבני יסוד", במטרה לשנות את הסיקור ודעת הקהל כלפי והחברה החרדית והחברה הערבית. זאת באמצעות חשיפה תקשורתית שאנחנו מקדמים ל"גיבורים" וסיפורים חרדים וערבים.
את המיזם הוביל מעוז, בשיתוף חבר הרשת איתן זליגר, שהוא בעלים של משרד יחסי ציבור. השותפים המרכזיים והפעילים למיזם היו חברי הרשת הערבים והחרדים: הם סיפקו רעיונות ומרואיינים פוטנציאליים, וחלקם גם התראיינו בעצמם.
במהלך 3 חודשי פעילות פורסמו 25 אייטמים שבמרכזם מרואיינים ערביים, בהם שורה של ראיונות שמנכיחים את הרמדאן, שבעבר נעדר כמעט לגמרי מהתקשורת הישראלית.
השיא היה שורה של אייטמים שסיפרו על ההצלחה של היישובים הערביים בגל הראשון – שנבעה בין השאר בזכות הערבות ההדדית, וריבוי אנשי הבריאות בחברה הערבית.
פורסמו גם 31 אייטמים חיוביים עם מרואיינים חרדיים – על השפעות הקורונה על חיי היומיום של החרדים, כולל השפעה על עסקים והחזרה ללימודים.