מהפיכת הרפואה מרחוק מתחילה בלמידה משותפת

מערכת הבריאות, שנמצאת בחזית המאבק בקורונה, עוברת בימים אלו את המהפכה הגדולה ביותר שעברה כבר עשרות שנים. בתי וקופות החולים ממוקדים בחולי הקורונה – ושאר החולים אומנם סגורים בבית, אבל הם לא נעלמו. וכדי לתת להם מענה – מערכת הבריאות נדרשה לעשות קפיצת מדרגה בן לילה ולספק שירותי רפואה מרחוק.

הרעיון של רפואה מרחוק הוא חלום ותיק, שבא לתת מענה למחסור במשאבים, פערים בין מרכז לפריפריה, ובעיית זמינות תורים. ועכשיו, פתאום, הוא קורה.

כל בית חולים וכל קופה עשו את השינוי הזה בעצמן, בנפרד. הם מצאו את הדרכים לתת שירות, טיפול ורפואה – אחרת, מרחוק. מי שזיהו שיש פה אתגר משותף הם קבוצת עמיתים בתוכנית ענבר: אסתי שלי, ראש אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות; טלאור זקש, מנהל חממת טכנולוגית eHealth Ventures; עודד שטמר, מנהל מחוז מרכז בקופת חולים לאומית; ולילך דידי, מנהלת איכות במרכז הרפואי גליל. אליהם הצטרפו במהרה עמיתים נוספים מהתכנית: פרופ' ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש בקופ"ח מאוחדת; ד"ר אפרת גיל, מנהלת המערך הגריאטרי במחוז חיפה שירותי בריאות כללית; גב' חני סקאל, תזונאית ראשית, לאומית שירותי בריאות; גב' עדי רייזנליבר, מנהלת אדמיניסטרטיבית ביה"ח שניידר.

נכון, לכל ארגון יש צרכים שונים, וקיימת ביניהם גם תחרות מובנית על משאבים ומטופלים. אבל יש גם הרבה תחומים מקבילים ומשלימים: אתגרים מקצועיים, טכנולוגיים, משפטיים ורגולטוריים. ואולי עבודה משותפת דווקא תעזור למצוא פתרונות ולפרוץ חסמים.

המעבר לרפואה מרחוק מורכב הרבה יותר מפשוט להחליט לקיים שיחות וידאו או טלפון. צריך להתאים מחדש את כל התפיסה והמערך לעולם החדש. איזה מקרים מתאימים לרפואה מרחוק ואיזה לא? איזה מטופלים מסוגלים לעשות שימוש בטכנולוגיה? כיצד ניתן לנצל את השינוי לטובת שיפור המצב? איזו הכשרה נדרשת לרופאים ולצוותים? איזה סיכונים חדשים נוצרים? איזה טכנולוגיות קיימות? לחלק מהשאלות יש תשובות בתוך הארגונים שלנו ובעולם, ולחלקן צריך למצוא את התשובה –

לשם כך בדיוק הוקמה "קהילת רפואה מרחוק", בליווי מעוז, שתלמד ביחד כדי לפתח פתרונות. הם התחיל בבירור קצר על איך נראות ופועלות קהילות רפואה לומדות (כמו האיגוד האמריקאי לרפואה מרחוק), ומשם יצאו לדרך. במפגש הראשון השתתפו יותר מ-200 אנשים – מנהלים במערכת הבריאות, מנהלי בתי חולים, מנהלי שירותים מרחוק ומטפלים מהשטח. 30 מתוכם היו חברי רשת מעוז.

בשלב הבא, הם יצרו קבוצות עבודה לפי נושאים: תזונה, פסיכיאטריה, רפואת נשים רפואת ילדים, גנטיקה, גריאטריה, רפואת משפחה, טכנולוגיה, אונקולוגיה ושיקום.
דרך שיתוף בסיפורים והדגמות אישיות, מופו בכל קבוצה אתגרים, פתרונות קיימים, חסמים, וגם רעיונות וחלומות של דברים שעוד אפשר לעשות.

מדובר במהלך מורכב. להניע שינוי אדטפטיבי בתחומים רבים במקביל זה לא דבר פשוט. אבל מהחיבור הזה ייצאו פתרונות ויוזמות שיצעידו קדימה את התחום, ינגישו רפואה איכותית לחולים נוספים – וייצרו שיתופי פעולה ראשונים מסוגים בין גופים שלא ידעו לעבוד ביחד.