מה הופך את תל אביב למה שהיא? לחלק מהאנשים זה המסעדה המקומית, בית הקפה השכונתי, דוכן המיצים החדש, המספרה הוותיקה. במדד שביעות הרצון של עיריית תל אביב – יפו, התושבים נותנים לה ציון גבוה. אבל דווקא בעלי העסקים, שלהם חלק גדול בעיצוב אופייה של העיר היו – קצת פחות מרוצים.
עיריית תל אביב יפו תמיד השקיעה מאמצים גדולים בתושבים ובתושבות שלה. לעסקים היא בעיקר הציגה דרישות: רישוי, ארנונה, גבייה. ההבנה שהקשר עם העסקים צריך להשתנות קרתה עוד לפני הקורונה – ולכן הוחלט להעביר את תחום העסקים לניהול מינהל קהילה תרבות וספורט בעירייה. אבל הם עוד לא הספיקו לקדם שינויים, כשהתחילה הקורונה וטרפה את הקלפים. העסקים נסגרו, העיר כבתה, והאוויר התמלא עצב ודאגה.
ועיריית תל אביב הבינה שהיא חייבת עכשיו לקחת אחריות על העסקים – שהם חלק מהנוף של העיר, וחלקם גם תושבים בעצמם. מנהלת אגף קהילה בדרום העיר, עלמה שירן, פנתה לקבלת ליווי של מעוז. יחד עם מנהלת מינהל קהילה רונית פרבר והנהלת המינהל שככל בין היתר גם את חבר הרשת מיכאל וולה הם החלו בתהליך. הצעד החשוב הראשון היה לשמוע את העסקים: בעלי עסקים שיתפו את העירייה ואתגרו אותה. הם שיקפו את הקשיים שהם חווים ואיפה הם מזהים הזדמנויות לשיפור.
העירייה גיבשה הצעה מהירה להתערבות שכוללת 21 פעולות שאפשר לעשות באופן מיידי, כדי לעזור לעסקים להתאושש. מינהל קהילה תיכנן איך צריך להיראות מענה לעסקים: איך עובדים עם עסקים, איך מייצרים קהילה של עסקים?
בעקבות התוכנית, החלה למידה והתחלת יישום הוקמה יחידה חדשה וגויסו אליה 5 עובדות חדשות. את המחיר של הקורונה לעסקים, לא ניתן למחוק. אבל לראשונה, הם מקבלים מענה והסתכלות אחרת מעיריית תל אביב-יפו.