הלימודים שיכולים לשנות לסטודנטים את החיים

לאסם ואינטל, ישקאר ומקורות, יש בעיה: אין להם מספיק אנשי מקצוע שיידעו להפעיל את המכונות המיכשור המתוחכמים 6 אז תאיר איפרגן, מנהלת מה"ט וחברת רשת "מעוז", גייסה אותם למשימה: ליישם את הרפורמה בחינוך הטכנולוגי – ולהשפיע על מה ילמדו העובדים שייקלטו בעתיד

במשך חודש וחצי תאיר איפרגן כמעט לא היתה במשרד. היא נסעה להיפגש עם מנכ"ל אסם. מנכ"ל מקורות. יוניליוור אינטל. את כל התעשייה היא חרשה. דבר כזה כמעט לא קורה: בכירה בממשלה שיוצאת לשכנע את המגזר העסקי שהיא חייבת שיתוף פעולה שלהם כדי לבצע את העבודה שלה יותר טוב.

אבל תאיר, מנהלת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט), הגוף האחראי על המכללות הטכנולוגיות, ידעה שהיא צריכה אותם – כדי להשלים את המהפיכה בחינוך הטכנולוגי ולהפוך את הסטודנטים למבוקשים בתעשייה. היא אמרה להם: "אנחנו יוצרים מערכת חזקה, שתכשיר אנשים עם יכולות שרלוונטיות עבורכם. כדאי לכם להיות חלק מזה".

הצורך בשינוי התחיל מהתמונה הגדולה: המשק הישראלי סובל מפיריון נמוך – אנשים עובדים הרבה מרוויחים מעט. בניגוד לבעיות גדולות אחרות, לבעיה הזו דווקא ניתן למצוא פתרון. בין השאר, הצורך של המפעלים הוא בהנדסאים וטכנאים מוסמכים בעלי הכשרה טכנולוגית מתקדמת, שאינה דורשת תואר אקדמי – כזו שניתנת במכללות טכנולוגיות.

לאותן מכללות יש פוטנציאל עצום גם במוביליות חברתית – תנאי הקבלה אינם מצריכים בגרות מלאה, ובוגר מכללה מרוויח בממוצע כ־י 10,000 שקלים בחודש, פוטנציאל השתכרות גבוה. אם כך, מה הבעיה? בפועל, המפעלים וחברות ההיי־טק מקבלים היום בו גרים נטולי ידע מספק, ונאלצים לתת הכשרה תוך כדי עבודה OGT. התוצאה היא שרק 60% מהסטודנטים עובדים במקצוע שאותו למדו.

לפני שנה החליטה הממשלה לעשות רפורמה לחיזוק המכללות שתשפר את תוכניות הלימוד ותוסיף תקציב משמעותי. האתגר של תאיר, איתו הגיעה למאיצים, היה היישום. המיקוד היה בשינוי תוכניות הלימוד של המכללות, כך שיתאימו לצרכי התעשייה. האחריות לתוכניות היא של מה"ט, והן תמיד עודכנו בשיתוף עם המכללות. תאיר החליטה להושיב מסביב לשולחן שחקן שלישי: התעשיינים. נשאל אותם מה עושה הנדסאי, נגזור מזה את הידע הנדרש והכישורים הנדרשים", הציעה.

נשמע כמו וין-וין-וין. בפועל, אף אחד מהגופים לא התלהב. במה"ט טענו שאין דבר כזה "תעשייה", ולכל אחד יש צרכים משלו. במכללות התעקשו: "אף אחד לא יודע מה צריך ללמד יותר מאיתנו". ואפילו התעשיינים לא התלהבו. למודי אכזבות, הם אמרו: "מה הטעם? לא משנה מה נגיד – אתם תתעלמו".

תאיר החליטה להתחיל ביצירת אמון ושפה משותפת: היא הזמינה את כולם להתכנס לראשונה באירוע אחד, לשבת סביב שולחנות ולהתניע שיתוף פעולה. 30 מעסיקים הגיעו, לצד מנהלי המכללות והצוות של מה"ט. הם דיברו על איך הם רואים את דמות ההנדסאי ומה הידע שהוא צריך. האירוע היה הצלחה. לפעמים ההישג הגדול הוא להביא את כולם לאותו שולחן. מהי מפגש הזה נבנה מודל הלימודים שכולל פרקטיקה, מיומנויות רכות והתנסות בשטח.

אז החלו לשבת ביחד ועדות מומחים, במטרה לגבש 7 תוכניות לימוד. ושם צצו המחלוקות. תאיר מספרת: "מעסיק אמר: 'אני צריך את המקצוע הזה, ומוכן לשלם לו שכר מסויים. אמרתי: 'השכר הזה לא מצדיק שנתיים לימודים'. והמנהלים אמרו: אז לא מעניין אותי ללמד את המקצוע הזה'". תאיר קיבלה ליווי המשך במאיצים כדי לעבוד עם מנהלי המכללות ועובדי מה"ט על יישום הרפורמה באמצעות ימי הכשרה מרוכזים ונסיעת למידה לחו"ל.

לצד שיפור התכנים, מתחיל מהלך לשינוי תדמית המכללות. "אם הנדסאי היה תואר אקדמי, כל אימא הייתה מתייחסת אליו אחרת" אומרת תאיר "זה מתסכל כי יש המון אנשים שסתם הולכים לתארים מיותרים – כשהם יכולים ללמוד מקצוע שבו ירוויחו הרבה יותר".

הרגע שנפל לי האסימון

"מנהל מכללה טכנולוגית דיבר על מסלול הנדסת תעשייה וניהול, ועל החזון שלו שמשיק לאקדמיה. מנכ"לית בתעשייה, שישבה לצידו, אמרה: 'אם אתה רוצה לעשות מיני מהנדס כי זה טוב ליוקרה שלך, אתה יכול לעשות את זה עד מחר. אני לא אעסיק אותו'. ואני שומעת אותה ויודעת: כל הכוח של הלימודים שלנו זה שהם מותאמים לתעשייה. אם אני מתרחקת מזה, אני חוטאת למטרה שלי"

איך מזזים את המחט?

  • כיום: שיעור דיפלום 55%
  • היעד בסוף הרפורמה: 80%

המפתח להובלת השינוי

תלת מגזריות זו לא רק סיסמה. כדי להצליח במיצוי הפוטנציאל של המכללות הטכנולוגיות ככלי לשינוי חברתי, החיבור לתעשייה כשותפים מרכזיים הוא הכרחי. ההבנה שהממשלה, המכללות והתעשייה מדברים שפות שונות ויש להם צרכים שונים – חידדה את התפקיד שלנו בהובלת השינוי.

כוחה של הרשת

  • ליזה תבורי, תנובה
  • ארנון שפירא, יוניליוור ישראל
  • אופירה גולדווסר, אסם
  • דגנית בידרמן, עמותת "להיטיב"
  • אפרת שפרוט , "קרן הזדמנות"
  • קידום השירות הלאומי אזרחי
  • ניב אבוחצירא, Sodastream
  • ניר לוינגר, חברת המכירות, קוקה קולה ישראל
  • עמית דניאל, Verint
  • מאיה הופמן לוי, Dell Technologies

מה קרה במאיצים

שלב א: 100 יום

  • גיוס המגזר העסקי
  • כנס השקה ויצירת אמון בוועדות תלת מגזריות לעדכון תכניות הלימודים

שלב ב: מעיז

  • מחקר שיגדיר את התוצאות הרצויות של הרפורמה ומדדים להתקדמות
  • תוכנית "מעוז אקו" לליווי מנהלי מכללות ועובדי מה"ט ביישום הרפורמה
  • מחקר שיגדיר את התוצאות הרצויות של הרפורמה ומדדים להתקדמות
  • תוכנית "מעוז אקו" לליווי מנהלי מכללות ועובדי מה"ט ביישום הרפורמה