כבר ארבע שנים שעיריית לוד זוכה ב־ 5 כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה" אבל בסקר שביעות רצון בין תושבי לוד, הם דירגו את נושא הניקיון כנושא שהכי מפריע להם – שני רק לביטחון.
העירייה יכלה לצאת למבצע ניקיון גדול בעיר. היא גם יכלה לבטל את תחושות התושבים ולהיות מרוצה מהשלט עם חמשת הכוכבים שמונח במשרד ראש העיר. אבל יאיר גולדמן, מנהל אגף תפעול בעירייה, החליט לנסות לפצח את הפער. איך יכול להיות שככה חשים תושבים בעיר שמשקיעה משאבים בניקיון?
יאיר גולדמן יצא למסע שבסופו הבין: תחושת ניקיון זה לא רק שאין זבל ברחוב. זה קשור לתשתיות, זה קשור לאיך התושב מרגיש בעיר שלו ולשאלה הגדולה – האם הוא נותן אמון בכך שהעירייה דואגת לדברים שמשפיעים על חייו.
"יש חוסר אמון בין תושבים לבין העירייה, כי הם מרגישים שהעירייה לא משקיעה מספיק בניקיון" מסביר יאיר. "ויש גם חוסר אמון בין קבוצות של תושי בים – כל אחד מרגיש שאחרים מלכלכים את העיר". במהלך הליווי במאיצים, הבינו שאם ייערבו את התושבים – ייצרו עיר נקייה יותר אבל גם עיר עם רמות אמון גבוהות יותר: "ניקיון הוא אחת הסוגיות שהכי קל לייצר סביבו הסכמה – מי לא רוצה עיר נקייה?"
יאיר והצוות שלו יצאו למהלך שמטרתו קודם להבין מה מפריע לתושבים. "הבנו שאם נכנסים לרחוב, והכביש עם בורות ולא צבוע, השלט של הרחוב עקום, חזיתות הבניינים מוזנחות ואין טיפת ירוק בעיניים – לא יעזור אם נאסוף את הזבל מסביב לפח. בעיניים של התושבים, הרחוב לא ייראה נקי יותר. כשיש עלי שלכת ברחובות, לעירייה זה מרגיש כמו מראה של סתיו באירופה. אבל מתברר שעבור התושבים, זה יוצר הרגשה שהרחוב לא נקי.
העבודה עם התושבים העמיקה את ההבנה של יאיר לגבי הקשר בין תחושת הלכלוך לבין תחושת חוסר הנוחות בעיר וחוסר האמון כלפי העירייה: "כשאדם הולך ברחוב חשוך, הוא מרגיש פחות בטוח ושאין גורם שאחראי בשטח. אבל גם כשאדם הולך ברחוב מלוכלך הוא מרגיש פחות בטוח ושאין בעל בית בשטח". הדפוס השני היה פחות ברור באגף התפעול של עיריית לוד. מהר מאוד פוצחה הבנה חשובה – "הניקיון משפיע על מרכיבים רבים של החיים בעיר. אם תושבים מרגישים שלא נקי – הם גם מרגישים לא בטוחים, שאין מספיק ירוק סביבם, שאין משילות ואחריות, שאין מקום לפיתוח כלכלי ועסקי ושאין סיכוי לתיירות".
אם הבעיה היא בחוסר האמון של התושבים כלפי העירייה – צריך לטפל בזה עוד לפני הניקיון. וכך החי
ליט יאיר להפוך את הסדר: במקום לנקות קודם כל, ולקוות ששביעות הרצון תגדל, הוא יצר שיתוף פעולה
עם התושבים, וככה שינה את תחושת חוסר הניקיון.
"הבנו שמעורבות של תושבים היא המפתח לייצר פה עיר נקייה ושכולנו מאמינים שהיא נקייה", אומר יאיר. כל שיטת הקצאת המשאבים לניקיון השתנתה, והיא מתבססת כיום בין השאר על דיווח של תושבים בזמן אמת: "העירייה לא מנקה לפי מה שהעירייה חושבת אלא על פי פניות של התושבים בזמן אמת". במקביל הוקמו גם קבוצות תושבים "נאמני סביבה" שיש להם ערוץ פתוח לבעלי התפקידים בעיר ויחד הם דואגים לניקיון העיר. הושק קמפיין עירוני, והוחלט על פעולות לתמרוץ תושבים לשתף פעולה.
במקביל עובדת העירייה על השלב הבא: רתימת כל הגופים הפנימיים לקידום המהלך, בכל הכלים שעומדים לרשותה, ובעיקר מערכת החינוך ואגף האכיפה באמצעות קנסות.
איך מזיזים את המחט
- השקת קמפיין עירוני בנושא ניקיון והפקת מספר ימי ניקיון בשיתוף תושבים
- הקמה ועדה בין אגפית בתוך העירייה לשבירת SILO ורתימת כלל האגפים הרלוונטיים (כולל שותפות בתקצוב) בפרט אגף: גישור, חינוך, אכיפה
- גיבוש והפעלה של פורום תושבים נאמני סביבה
- תכנון עיצוב עתידי של התנהלות האגף – אכיפה מכבישה והסטת משאבים עירוניים לאזורים כואבים לתושבים
- מעבר מתפישת נקיון נושאית לתפישה גאוגרפית מרחבית
הרגע שנפל לי האסימון
"יצאנו לסיור בעיר עם תושבים, אנחנו עומדים במרכז רחוב דוד המלך. לידי תושב עצבני, רותח: 'תראה את כל הלכלוך. ואני עומד מול הרחוב ולא מבין על מה הוא מדבר. הרחוב נקי. נקי מאוד". ברגע הזה הבנתי: הגדרת הלכלוך היא סובייקטיבית. תחושת הניקיון קשורה קודם כל לאופן בו כל אדם מרגיש במרחב"
המפתח להובלת השינוי
זיהוי המרכבים האדפטיביים בתוך המרחב התשתיתי/טכני הוא המפתח לשינויים הגדולים ברשויות מקומיות
כוחה של הרשת
- איתי צחר, עיריית כפר סבא
- חיים נרגסי, עיריית ירושלים
מה קרה במאיצים
שלב א': 100 יום
- עיצוב תיאורית שינוי ובניית תכנית עבודה
שלב ב': מעיז
- מחקר עומק (סקר, קבוצת מיקוד וסיורים) בשיתוף תושבים ובעלי תפקידים
- הכשרה לצוות אגף תפעול
- בניית כלי טכנולוגי למעורבות תושבים
- בניית מערך מסרים מרכזיים לתקשור המהלך ציבורית