המרכז לחינוך סביבתי בפארק בחירייה הוא אתר חינוכי שאליו באים ילדים מכל רחבי הארץ. הם לומדים, באמצעות חוויה ויצירה, על הקשר בין כוס הפלסטיק שהשליכו לפח לבין הסביבה שבה כולנו חיים. הפארק נמצא בבעלות עיריית בני ברק אבל ילדים חרדים לרוב, אינם מגיעים אליו.
הנשים החרדיות, שהשתתפו בתוכנית ההכשרה "מדיניות לשמה" של עמותת "לשמה" בשיתוף המרכז הבינתחומי, הגיעו לפארק בחירייה כשחיפשו דרך לקדם את המודעות לסביבה בחינוך החרדי. הלימודים
בחירייה לא היו מותאמים לצרכים של הקהל החרדי, בשל הבדלי ניואנסים של הדרכה, הדגמה ותוכן.
בשיתוף הנהלת חירייה, הוחלט לצרף לצוות מדריכות חרדיות שיוכלו ללמד את ילדות בני ברק, ובעתיד ילדות חרדיות מכל הארץ. בעתיד יוכשרו גם מדריכים חרדים שילמדו תלמידים.
את היוזמה הזו הובילו נשים חרדיות העובדות בתפקידים בכירים ומגדלות משפחות ברוכות. על אף שאין
להן דקה פנויה, הן בוחרות להשתמש בידע ובמקצועיות שלהן להובלת יוזמות שישפיעו לטובה על חיי הקהילה. הן עושות את זה בעזרת עמותת "לשמה", שהוקמה על ידי מירי רוזן מבני־ברק. הנחת היסוד בבסיס "לשמה" היא שלחרדיות יש רצון ויכולת לתרום לטובת הכלל, וצריך ליצור עבורן פלטפורמה.
את מירי מנחים שני ערכים מרכזיים: "כל העשייה שלנו היא בזיקה עמוקה לערכי החברה החרדית, ונעי
שית ממקום של שייכות ואהבה. ובהתאמה גם חברי הוועד המנהל חרדים, וגם הפעולות, היוזמות ומקורות
המימון". הערך השני – הנשים הנבחרות לקחת חלק בפעילות, מהוות מגוון מייצג של כלל העדות, הקהילות
והזרמים בחברה החרדית: אשכנזיות ומזרחיות, חסידיות וליטאיות. "כל אחת מייצגת ומשקפת קול וצורך
אחר – וצריך לתת להן מקום ומענה".
העמותה התחילה בפעילות בשתי זירות: שינוי מדיניות ופעילות עם סטודנטיות. התוכנית להובלת שינוי מדיניות נמצאת כבר במחזור השני שלה, ונערכת בשיתוף בית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי. התוכנית מיועדת לנשים חרדיות בכירות מדיסיפלינות שונות, הבוחרות להוביל שינויים מערכתיים. אחד השינויים שנבחרו הוא החינוך הסביבתי, ונושאים נוספים שהן מקדמות השנה הם מדיניות לחינוך בלתי־פורמאלי לילדים חרדים; מודעות של אנשי חינוך לבעיית ההתמכרויות; השלכות עולם העבודה העתידי על התעסוקה; ותמיכה ממשלתית באומנות חרדית, תחום תרבותי עשיר שאינו זוכה לתקצוב ממשלתי.
במסגרת התוכנית, הצליחו להקים ועדה בין- משרדית שתחליט על קריטריונים להקצאת תקציבים. הזירה השניה היא עם סטודנטיות חרדיות במרכז האקדמי אונו והאוניברסיטה העברית, שמשתתפות בתוכנית לקידום מעורבות ואחריות חברתית.
בשנה האחרונה, בעקבות ליווי ההמשך שקיבלה מירי ב"מעיז", הרחיבה "לשמה" את פעילותה לתחום הרשויות המקומיות, מתוך התפישה כי העשייה המקומית נוגעת בדופק החיים עצמם. תוכנית "יזמות לשמה" לפיתוח עתודה מקצועית ברשויות מקומיות בעלות אוכלוסייה חרדית גדולה יצאה לדרך בשותפות עם הפורום המקצועי לרשויות חרדיות, שמוביל חבר הרשת אריק אדלר, במסגרתה הגישו הרשויות מיזמים של נשים חרדיות בכירות העובדות ברשות, והנמצאים ביעדי הרשות לשנת הקרובה.
פיילוט התוכנית יצא לדרך עם 6 רשויות, 7 מיזמים ו14 נשים שעוברות הכשרה ומובילות בפועל את המיזמים המגוונים. בין השאר מדובר בהקמת מרכז לצעירים בעיר מודיעין עילית, הובלת מרכז להורים לילדים בעלי מוגבלויות בעיר אשדוד, פיתוח מערכת לזימון תורים לעירית בני ברק ועוד. העובדות מפתחות את המיזמים תוך תמיכה מלאה של העיריות, ובמעטפת מקצועית שמסייעת להם לצאת לפועל באופן המיטבי.
איך מזיזים את המחט
- 4 תוכניות ארבעה שינויי מדיניות
- שבעה מיזמים ברשויות מקומיות
- 65 נשים שותפות
הרגע שנפל לי האסימון
"החברה החרדית היא פרקטית, פרגמטית ומעריכה עשייה. יש לך מה לתת, לקדם ולפעול? פשוט תקומי ותיישמי"
המפתח להובלת השינוי
יותר משצריך להגדיר מה עושים, צריך לדעת על מי ועל מה מוותרים: ארגון צריך לומר לעצמו
בכנות על מה ניתן להשפיע במשאבים, בנסיבות ובנתונים והקיימים.
כוחה של הרשת
- אריק אדלר, עיריית בני ברק
- דגנית פחימא, עירית ירושלים
- יהודה שפיצר, עיריית בית"ר עלית
- ישראל שוויבל, קרן וולפסון
- הדס עבדת, מפעם השפלה
- סיון להבי, משרד הפנים
- עדי קול, המרכז הבינתחומי
- יהודה מורגנשטרן, עיריית בני ברק
- קרן זילברמן-שביט, IDEA
- עמית גרנק, קרן ראסל בארי
- אילאיל אמיר כסיף, קרן אדמונד דה רוטשילד
- שרי נוריאל, ציונות
מה קרה במאיצים
שלב א': מעיז
- פיתוח תאוריית השינוי והמודל הלוגי
- תוכנית תקציבית וגיוס משאבים
- יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים
- בניית תשתית ארגונית ופיתוח גיוס משאבים
שלב ב: מעיז המשך
- תוכנית עבודה שנתית לכיווני הפעולה החדשים
- הכשרת הצוות של הארגון במתודולוגיות לליווי מהלכי שינוי חברתי
- פיתוח תוכן להכשרה וליווי במסגרת "יזמות לשמה"
- בניית תוכנית מדידה והערכה