האבא ממגדל העמק היה על סף ייאוש. חמשת הילדים שלו סבלו מכוויות קור בגלל הנזילות בדירה. אשתו לא יצאה מהבית חודשים, בגלל כאבי שיניים מייסרים שלא יכלה לטפל בהם. "אני לא באמת מאמין שאפשר לעשות שינוי", אמר. "אני מוכן לשבת בכלא, רק שאשתי תוכל להאכיל את לילדים".
לדגנית בידרמן, מנכ"לית להיטיב, היה ניסיון של עשרות שנים כמנהלת אגף חינוך. את הדוקטורט עשתה
על מערכות ברשויות מקומיות, וגם מהסיפור האישי שלה היא ידעה שעוני אינו גזירת גורל. היא הבינה את
תחושת הייאוש של האב, ועם התחושה הזו החליטה להתמודד.
הרעיון היה לגרום למשפחה להאמין שתוכל לצאת באופן טרנספורמטיבי מעוני. המשפחה קיבלה קייס
מנג'ר ומאמן אישי שליוו אותם, יד ביד, מול כל המוסדות והגורמים. לא עוד להתרוצץ לבד בין ביטוח לאומי לעמידר, בין לשכת התעסוקה למחלקת הרווחה. לילדים הוצמדו חונכים, האישה עברה טיפולי שיניים. וההורים למדו לסמוך על העולם ושהם יכולים להיחלץ מהעוני ולא לשוב אליו.
אחרי שלוש שנות עבודה במגדל העמק, הנתונים דיברו – במספרים שלא נראו בעבר: 88% מהמשפחות
הפסיקו לקבל קצבאות, 97% מהמשתתפים נקלטו במעגל התעסוקה. דגנית הרגישה שעלתה על מודל
שאינו רק חברתי, אלא גם כלכלי: הטיפול בכל משפחה עולה 70 אלף שקל, וחוסך למדינה 400 אלף.
כשדגנית נכנסה לליווי במאיצים, היא זיהתה שחקן מרכזי נוסף: הרשות המקומית, דרכה עוברים רוב השיי
רותים החברתיים. מחלקת הארנונה מעניקה הנחות, מחלקת הרווחה מצמידה עובדת סוציאלית. אבל כל
מחלקה מחזיקה מאגר נתונים לעצמה, ולראש העיר אין תשובה לשאלות פשוטות: כמה עניים יש בעיר? מה
הם צריכים כדי לצאת מהעוני? וכמה זה עולה?
דגנית התחילה בפיילוט עם שתי רשויות, מגדל העמק ויקנעם. במגדל העמק נבנתה שותפות שמטרתה להזיז אחורה את המחוגים בשעון העוני. "זה דרש מהן אומץ. לא הרבה ראשי רשויות רוצים להגיד: 'יש אצלי עוני ואני הולך לטפל בזה'. יותר נוח תדמיתית להגיד 'אני מגדיל את אחוזי הגיוס או הבגרויות'".
בפיילוט הוחלט על יעדים, ועל קורס לשירות, ויצאו לדרך עם כמה מודלים חדשניים. בין השאר הוקם חמ"ל עוני בשיתוף כל המחלקות, כדי לנטר ולסנכרן בין הפעולות.
דגנית גם עובדת עם רשויות בארץ ובעולם על פיתוח כלי טכנולוגי, דש־בורד שיאפשר לכל בעלי התפקידים
לתקשר ביניהם ולקבל תמונת מצב מלאה. כך, אם ראש העיר ידע על 50 נשים מובטלות, הוא יכול לפנות למשל לאיקאה, ולומר: "יש לי עובדות בשבילכם".
"בשנה האחרונה" מספרת דגנית, "הקמנו מעבדה בינלאומית לחקר העוני – שבה אנחנו מפתחים את הדשבורד, וגם מייצרים פתרונות מודולריים. יש משפחות שצריכות חבילת ליווי מלאה – קייס מנג'ר, חונך לילדים ועוד. יש משפחות שצריכות רק התערבויות נקודתיות. יש ערים שיצטרכו רק דש־בורד, אחרות יצטרכו גם הכשרות".
דגנית הצטרפה לליווי המשך במעיז כדי לייצר אסטרטגיה מדוייקת להתרחבות ולייעל את גיוס המשאבים
לארגון. הפתרונות שדגנית מציעה עולים הרבה, אבל יש מי שהחליט שהפתרון שלה גם שווה כסף: ארגון
SFI הנפיק איגרת חוב, הראשונה בעולם לארגון פילנתרופי העוסק בעוני. "המשקיעים החליטו שהם יכולים לעשות רווח מהחיסכון שנוצר למדינה כשאין צורך לשלם קיצבאות", היא מסבירה.
ותחושת הניצחון שלה? "יש צעירה שחלמה לעשות תואר ולא הצליחה להתקבל לשום מוסד אקדמי. התי
ברר שההישגים שלה נפגעו כי 12 שנה היא לא שומעת כלום, וקוראת שפתיים. ואיש לא ידע. התקנו לה מכשיר שמיעה, וליוויתי אותה. היום היא סטודנטית".
איך מזיזים את המחט
- 88% מהמשפחות המטופלות הפסיקו לקבל קצבאות
- 97% מהמשתתפים נמצאים במעגל התעסוקה
- 79% עלייה ממוצעת בגובה השכר של המשתתפים
- 63% שיפרו את השכלתם
- 905 מהמשפחות מתנדבות
הרגע שנפל לי האסימון
"תמיד האמנתי שעוני זה לא גזירת גורל. האמנתי שאני עושה את הדבר הנכון כשעבדתי עם המשפחות.
אבל רק בסוף 2017 , כשראיתי איפה המשפחות נמצאות וזה הוכח גם במספרים, ידעתי: אין סיבה שיהיו בישראל חצי מיליון משפחות עניות. אפשר לשנות את זה"
המפתח להובלת השינוי
שינוי חברתי מתחיל ונגמר בהכרעות. מודל חברתי מוצלח ככל שיהיה לא יוכל לגדול אם אין לו מיקוד ברור, והוא בעיקר החליט מה הוא לא עושה ועל מה הוא מוותר
כוחה של הרשת
- עמנואל בוחבוט, SFI
- אפרת שפרוט , "קרן הזדמנות" לקידום השירות לאומי אזרחי
- שרון מלמד, עיריית תל אביב יפו
- מיכל רייקין, "צוערים לשלטון המקומי"
- אורי לוונטר־רוברטס , הפדרציה היהודית של ניו יורק
- מיכאל בן שטרית, עיריית קרית מלאכי
- איהאב חוסיין, Babcom Centers
- קרן זילברמן–שביט, IDEA
- יואל זילברמן, השומר החדש
מה קרה במאיצים
שלב א: מעיז
- אסטרטגיית גיוס משאבים וחיבור פיתוח אסטרטגיית צמיחה
- מחקר השוואתי
- עבודה על הקמת התשתית הארגונית למשקיעים
- פיתוח המנהיגות האישית להתערבויות בעוני
שלב ב: מעיז – ליווי והמשך
- הקמת מעבדה בינלאומית לפיתוח מודלים לטיפול בעוני
- הקמת תשתית טכנולוגית לניהול נתונים על משפחות בעוני
- מחקר מלווה לפיתוח מודלים של תעסוקה
- פיתוח ועד מנהל
- אסטרטגיה לשיתופי פעולה גם גורמים ממשלתיים