ממלכתיות, הכרת הסיפורים ועיסוק בנושא זהות יכול לחזק את האמון בין אנשים בחברה הישראלית ולהשפיע על החוסן החברתי כלכלי של המדינה. זו ההשערה שמנחה את הפעילות של "מעוז". אבל האם עיסוק נושאים אלו בגיל צעיר, בנוסף לשיפור המוביליות החברתית האישית שלהם, יכול להגדיל את הסיכויים שהצעירים ישתלבו בחברה? שיחזקו את קהילות המקור שלהן ואת החברה הישראלית? ושבזכות כל זה ירגישו שייכים יותר?
זו השאלה שבודקת עכשיו יפעת סלע, מנכ"לית ארגון "אלומה", שמסייע לכ־ 40 אלף צעירים מדי שנה להשתלב באופן מיטבי בחברה הישראלית.
"אלומה" הוא אחד הארגונים החברתיים המצליחים בישראל. הוא עוסק כבר שלושה עשורים במוביליות חברתית בקרב צעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ופועל בכ־ 90 רשויות מקומיות ו־ 22 מוסדות אקדמיים, בשותפות עם משרדי ממשלה וקרנות פילנתרופיות. הארגון מסייע לצעירים בגילאי 16 עד 26 להשתלב בנקודות שפותחות דלת בחברה הישראלית. היקף הצעירים שעוברים דרך הפעילויות של הארגון עצום, ומשתרע על שלושה תחומים מרכזיים: שירות משמעותי, השכלה ותעסוקה.
הארגון מעודד צעירים להשתלב בשירות צבאי/לאומי משמעותי, ובמסגרת זו הוביל את מהפיכת גיוס צעירות הדתיות לצה"ל. הוא פועל גם לקידום השכלה גבוהה של צעירים מהפריפריה ולצמצום נשירה מהשכלה גבוהה, בין השאר באמצעות איגרת חוב חברתית- הראשונה מסוגה בעולם. הארגון גם מקדם השתלבות בתעסוקה באופן שהולם את ההשכלה שרכשו הצעירים, במקצועות בהם אין התמחויות מובנות.
הגיוון הוא חלק משמעותי באופי העבודה של הארגון עצמו: 200 העובדים מגוונים מאוד – 30% ערבים, 8% יוצאי אתיופיה, וכ־י 65% צעירים מהפריפריה. יפעת סבורה שהעבודה לצד קוללגות כה מגוונים משפרת את היכולות של העובדים שלה. והיא סבורה שיתכן שמה שנכון לעובדיה, נכון גם לצעירים שלהם הארגון מסייע: כדי לאפשר לצעירים מהפריפריה להשתלב באופן מיטבי בחברה הישראלית, ולחזק את הקהילה בה הם חיים, לא מספיק לסייע להם במיומנויות טכניות כמו לעבור ראיונות עבודה. צריך להוסיף לכך שכבה של ממלכתיות, והכרת הסיפורים בחברה הישראלית.
רק כך תוכל צעירה בדואית להתקדם בחברת היי־טק שרוב העובדים בה הם גברים יהודים, ולחוש חלק אינטגרלי מהחבי רה הישראלית כולה. רק כך יוכל צעיר ערבי להבין את תפיסות העולם של החרדי שנוסע לידו באוטובוס, באופן שיחזק את תחושת השייכות שלו למדינה המשותפת לשניהם. ורק כך יוכל צעיר ממגדל העמק להבין את הזהות שלו עצמו ואת המקום שממנו בא – ולחזור אליו כדי לחזק אותו, ואת החברה הישראלית כולה.
יפעת הגיעה למאיצים, להתערבות של " 100 יום", על מנת לקדם את הרעיון שלה. חקר של מרכז הידע של מעוז הראה שעבודה על הכרת הזהויות מקדמת את הישגי ההשתלבות, אבל רק אם יש בכך המשכיות, והיא נעשית בהקשר ברור של מטרה משותפת. על מנת לבחון את ההנחה, לפני שמוסיפים לפעולות שהארגון מבצע בהצלחה, הוחלט לקיים 3 פעולות ראשונות:
- לפתח את המיומנויות והיכולות של הצוות של "אלומה" לעסוק בשאלות של זהות וממלכתיות, היכרות עם הנרטיבים ובעיות חוסר האמון.
- להפעיל בשטח תוכנית פיילוט לסטודנטים בשישה יישובים בפריפריה בהם הנושא המוביל יהיה "מעורב ישראלי".
- להקים בורד הפוך: מועצה מייעצת שתהיה מעין ועד מנהל של צעירים מרקע מגוון, בוגרי התוכניות, כדי להתייעץ ולהבין מהם בין היתר אלו פעולות יקדמו את תחושת השייכות של צעירים.